המים זורמים והאבנים נשארות
מה הסכנה כשאומרים מילים קשות ופוגעות בזמן מריבה? ומה הדימוי שהשתמש בו קייס סבוהו ברוך על מנת לסייע לזוגות בזמן משבר?
קייס סבוהו ברוך סייע להרבה זוגות שנקלעו לחיכוך ומריבות להגיע לשלום בית.
פעם אחת הגיעו אליו בני זוג שהיתה ביניהם מריבה קשה. בכעסם הם הטיחו זה בזו האשמות קשות ומילים חריפות ופוגעות. קייס סבוהו הרגיע אותם ואמר "האם תרצו להישאר ביחד גם אחרי המריבה?" הזוג תמה על השאלה ושניהם השיבו פה אחד: "בוודאי". בחן אותם קייס סבוהו במבטו והסביר "השיטפון עובר אך האבנים נשארות. אם אתם אומרים דברים כל כך פוגעים האחד לשנייה – גם אחרי שהמריבה תסתיים עוד תישארו עם המילים הקשות".
אחד מתפקידם של הקייסים היה לסייע במשברים משפחתיים. הסיפור אינו מפרט על מה נסוב הקונפליקט בין בני הזוג, אך מריבות מצויות בין כל בני זוג והעיקר אינו עצם קיום המריבה בסיפורנו אלא האופן שבו הזוג מנהל אותה. בני הזוג מתלהטים ומטיחים מילים קשות ופוגעות האחד בשנייה, וזה הדבר שמטריד את קייס סבוהו.
המריבה חושפת כעסים וכאבים, ולעיתים נאמרות מילים שבתום המריבה בני הזוג מתחרטים עליהם. אולם גם לאחר ליבון המתח וההתפייסות נותרים משקעים שקשה להתעלם מהם. כדי לגרום לבני זוג לשקול את ההשלכות של מעשיהם, קייס סבוהו ממחיש להם את המצב בעזרת דימוי מן הטבע הקרוב לעולמם הכפרי: השיטפון העובר בנחל סוחף איתו אבנים כבדות, וכאשר השיטפון מסתיים נותרות בנחל מפולות של אבנים.
עצה זו נכונה לקונפליקטים מסוגים שונים, כשבעלי המריבה מבקשים להכריע את הצד השני במילים מושחזות ושוכחים שהמטרה היא לפעול יחד ביום שאחרי. לכן גם בעת מריבה צריך לחשוב איך ייראה הנחל אחרי השיטפון.
