הכניסה
משפחת עולים מאפגניסטן רואה שלט שכתוב עליו 'כניסה', אך מה שנראה להם כסיום המסע המפרך לארץ מוביל אותם הישר לבית הכלא…
משפחת יזדי עלתה מאפגניסטן לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בעלייה בלתי לגאלית. כשהגיעו בני המשפחה לגבול הסתתרו לילה שלם בתוך מערה בגליל כדי שהבריטים לא יגלו אותם.
בבוקר, יצא אבי המשפחה, שמעון, מן המערה כדי להבין היכן הם נמצאים. בקרבת המערה ראה בניין שעליו תלוי שלט מאיר עיניים עם אותיות גדולות בעברית: "כניסה". מכיוון שיהודי אפגניסטן מכנים את בית הכנסת בשם "כַּניסַה", מיהר שמעון לבשר לבני המשפחה שהוא גילה בית כנסת קרוב אליהם.
שמחו כולם ויצאו מייד מהמערה כדי ללכת להתפלל ולהודות לאל על שהגיעו בשלום לארץ הקודש.
אולם מייד התברר להם שטעו: ה"כניסה" הייתה כניסה לבית המכס, נקודת גבול של השלטונות הבריטיים, והשוטרים שהיו במקום תפסו את העולים הבלתי חוקיים ושלחו אותם למאסר.
לאחר תקופת מאסר בבתי הסוהר בעכו ובירושלים, שוחררו כולם ונשארו בארץ.
אחד מחכמי יהודי אפגניסטן, מולא יוסף גרג'י, כתב: "ירושלים היא בית הכנסת של העולם". כשעומדים בני משפחת יזדי בפתח הארץ המובטחת ורואים שלט בעברית שעליו כתוב באותיות קידוש לבנה 'כניסה', הם בטוחים שהגיעו לבית כנסת. אך השפה העברית ששימשה בגלות כשפת הקודש, הופכת בארץ ישראל גם לשפת חול, והמילה ששימשה לשמו של בית הכנסת באפגניסטן, מופיעה בישראל על גבי שלט פרוזאי בעל הקשר ממשלתי-חילוני. וכך ה'כניסה' מתגלית ככניסה לגוב האריות של הממשל הבריטי שהגביל את הכניסה לארץ.
זהו סיפור משעשע על תמימות ופערי שפה ותרבות, ועל מסירות וחירוף נפש בהגשמת חלום העלייה לארץ.
