הכול בגללי
במה חטא רבי אלימלך מליז'נסק? דווקא האשמה ותחושת החטא שחש ר' אלימלך הן שמקנות לו את תפקידו כצדיק וכמנהיג חסידי.
אמר רבי אלימלך מליזַ'נְסְק:
"אומר לכם מפני מה כל הציבור באים אליי בבקשות – זה בא ומבקש על רפואת בנו, זה על הפרנסה, וזה על החיים.
במדרש נאמר, כי אדם צריך לראות את עצמו כמי שחציו זכאי וחציו חייב, וכן העולם בכללו נמצא במצב זה – חציו זכאי וחציו חייב. כיוון שכך, אם עשה האדם עבֵרה, לא רק לעצמו גרם רעה, אלא הטה בכך את העולם כולו לכף חובה, שהרי כעת רבו העבֵרות על הזכויות (תוספתא קידושין, פרק א הלכה יא).
ואני, כיוון שחוטא אני, הרי שגרמתי בכך רעה לעולם כולו. כעת באים בני העולם לפניי וצועקים על החיים, על הבריאות ועל בניהם ומשפחתם, ואומרים – תקן מה שקלקלת! החזר מה שנלקח מאִתנו בגללך!"
בסיפור זה מלמד ר' אלימלך מליז'נסק כי תחושת האשמה עשויה להביא ללקיחת אחריות, ואפילו לתפקיד של הנהגה והובלה. באופן מפתיע, דווקא תחושת החטא והאשמה הכרוכה בה הן שגורמות לר' אלימלך להפוך למנהיג האחראי לשלומו של הציבור. המנהיג, על פי תפיסה זו, אינו מי שלוקח אחריות רק על חייו שלו, אלא מי שחש אחריות לגורלם של אחרים, ואף לגורלו של העולם בכללו.
בסיפור שלפנינו מסביר ר' אלימלך כי עובדת היותו צדיק חסידי העוסק בברכות ובסיוע לפונים אליו אינה נובעת מכוחות נסתרים הטמונים בו, אלא מתחושת האחריות שלו לגורלם של אחרים.
רגש האשמה מגן על המנהיג מפני הגאווה, שהרי המנהיג תולה את הבעיות שבעולם בחסרונותיו הפרטיים, ובשל כך מנסה בכל כוחו לסייע.
הביטוי "חיים, בנים ומזונות" מופיע כבר בתלמוד (תלמוד בבלי, מועד קטן, דף כח עמוד א), והוא מתאר את מכלול הצרכים הבסיסיים שבחיי אדם – בריאות ("חיים"), משפחה ("בנים") ופרנסה ("מזונות"). בין מורי החסידות היו כאלה שלא עסקו בסיוע בנושאים גשמיים כגון אלה, אלא רק בענייני תורה ורוח. ר' אלימלך מליז'נסק נודע כמי שעסק רבות בסיוע בעניינים גשמים וארציים, כפי שמשתקף גם בסיפור זה.
אמירתו של ר' אלימלך מרמזת גם על משחק מילים ביידיש. בשפה זו הציבור נקרא "עולם" (קרי: "עוֹיְלֶם"). ומכאן – ה"עולם" (הציבור) בא לפניו כיוון שהוא הכריע את ה"עולם" לכף חובה.
