הכוכב שהאיר ביום
סיפור על כוכב שרצה להאיר גם ביום אך מגלה שהוא יכול לזרוח ולהיראות רק בלילה
מעשה בכוכב אחד שלא רצה להיכבות כשיעלה הבוקר. אמר: "הרבה כוכבים מאירים בלילה ואין שום כוכב שזוכה לכך שהבריות יסתכלו רק עליו וישימו לב להדרו ויופיו, ולכן מוטב לי שאלך להאיר ביום".
כשהגיעה היום יצאה החמה מנרתיקה וכל הארץ התמלאה אור. לכן לא הבחינו הבריות בכוכב הפעוט ובאורו הקל. כיוון שראה הכוכב את המתרחש בכה ואמר: "הכוכבים לא נבראו אלא לזרוח בלילה, ואוי לו לכוכב פעוט הרוצה להאיר גם ביום".
אגדת "הכוכב ביום" היא עיבוד של סיפור ממדרש חז"ל לפסוק מבראשית "את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים" (בראשית א, טז). הכוכב העצוב הטרוד מכך שאינו בולט בשמי הלילה משמש משל למי שחש שתפקידו קטן, אפרורי או בלתי חשוב. הכוכב הוא רק נקודת אור אחת קטנה, אחד מכוכבים רבים שאיתם מאיר גם הירח, ולכן הוא רוצה לזרוח ביום, בזמן שבו הוא הכוכב היחיד. אך בעוד שבלילה יש לו מקום, הרי שבאור השמש הגדולה של הבוקר, גם אם יעמוד כוכב יחידי, אף אחד לא יבחין בו.
במשל, הכוכב מנסה להתנגד לסדר הדברים אך לבסוף משלים עם טבעו ולומד כי גם לכוכב אחד קטן שמפיץ אור קטן יש תפקיד במכלול סדרי הטבע. האגדה מעודדת את מי שמרגיש קטן, ואפילו "בורג במערכת", לאמץ נקודת מבט רחבה ולהעריך את השותפות עם שאר ה"כוכבים". אפשר וכדאי להגמיש את נקודת המבט, שהרי הכוכבים הם בכלל לא קטנים, הם גדולים מאוד אך רחוקים מאיתנו מרחק עצום ולכן הם רק נראים לנו קטנים.
