היצר הרע מודאג
רבי אלימלך מליזַ'נְסק משוחח עם היצר הרע. היצר הרע במצוקה וחושש שלא יהיה בו צורך והוא יהיה מיותר.
פעם אחת בא היצר הרע אל רבי אלימלך מליזַ'נְסק, ודרש ממנו להפסיק לסייע לאנשים לחדול מחטאיהם ולחזור בתשובה. חושש היה היצר, כי אם ימשיך ר' אלימלך בדרכו, לא יהיה בו, ביצר הרע, עוד צורך. הוסיף היצר הרע ואיים, כי אם ר' אלימלך לא יציית לו, יחדל מלפתות את כל העולם ויילחם בו בלבד.
השיב לו ר' אלימלך: מכיר אני אותך היטב – הרי בין שאשמע לך ובין שלא, ממילא תעשה ככל שתוכל לפתות אותי. אינך מבדיל בין אדם לאדם. בדיוק כמוך, אמשיך גם אני לעשות כמיטב יכולתי ואשתדל למנוע מאנשים לחטוא.
באופן כמעט קומי מופיעה דמותו המודאגת של היצר הרע, והיא מתחננת ומאיימת. ואולם רבי אלימלך אינו נכנע לפיתוי לחדול ממעשיו וחושף את תרמיתו של היצר הרע. אפשר להציע כמה פרשנויות לסיפור קצר זה:
ראשית, הסיפור מעיד על ההצלחה הגדולה של החסידות בתקופתו של רבי אלימלך. רבים נמשכו אליה ושינו את דרכיהם לטובה. ואכן, רבי אלימלך הוא אחד מן האחראים להתרחבות הגדולה של התנועה החסידית. רבי אלימלך עצמו, כנציג התנועה החסידית, מופיע בסיפור כתשליל של היצר הרע.
הסיפור עוסק גם בהתמסרותו של המורה והמנהיג לתפקידו הציבורי. ר' אלימלך מודע לכך שעיסוקו הנרחב בתיקון עולם ובתשובה עלולים לגרום ליצר הרע להתרכז בו ולנסות להכשילו. פעמים רבות אדם העוסק בצורכי הציבור עלול לחוש איום שכזה.
ברובד אחר הסיפור עוסק ברעיון שגם למנהיג חסידי "אין הנחות", והוא נאבק ביצר הרע ככל אדם. היצר, כך מסביר רבי אלימלך, אינו מבחין בין אדם פשוט ורבי חסידי. גם אדם המסייע לאחרים לתקן את דרכיהם עלול ליפול בידיו, ומשום כך עליו להיאבק ללא הרף בפיתויו של היצר.
