הסיפור

פעם אחת הלך רבי מנחם מנדל מקוצק בדרך מעיר לעיר ופגש עשיר אחד, חבר ילדות שלו, שישב בעגלה מפוארת, רתומה לסוסים מובחרים. העשיר שהיה באותם הימים מן החופשיים קרא לרבי מקוצק לעלות אליו לעגלה והשניים ישבו ודיברו דברי חכמה ומוסר.
באמצע השיחה שאל אותו הרבי: "מה יש לך בעולם הזה?" צחק העשיר, הצביע על המרכבה והסוסים ושאל: "האם כבודו אינו רואה את עושרי ואת כבוד המלכים שאני חי בו?"
ענה לו הרבי מקוצק: "זה העולם הבא שלך, ואני שואל אותך מה יש לך בעולם הזה?"
נכנסו הדברים אל לבו של העשיר ונעשה בעל תשובה.

---

על הסיפור

הסיפור הופך לגמרי את המושגים שיש לנו על העולם הזה והעולם הבא. אנחנו הקוראים מופתעים לא פחות מן העשיר שאתו משוחח הרבי, כי אנחנו חושבים כמוהו, שהעושר שייך לחיי העולם הזה, ואילו התורה והמצוות – לחיי העולם הבא. אבל אולי התמונה הפוכה לגמרי? מנקודת מבטו של הרבי מקוצק, העשיר מוותר על השאיפה לחוויה רוחנית אמיתית בעולם הזה ומקדיש את כל מרצו להשגת עושר. בעיניו הביקורתיות של הרבי החסידי, הכסף אינו מייצג הנאה חומרית בעולם הזה – הרי לא אוכלים אותו, הוא רק מסמל מעמד – ואכן העשיר נהנה מן הכבוד שהעושר מסמל, ולכן הרבי מתאר את עושרו כמעין הנאה בעולם הבא. הוא מבקר את העשיר על שוויתר על חיים רוחניים שהרבי חווה אותם כהנאה ממשית, המתרחשת כאן ועכשיו.