האמת וחובות הבעל
ר' אוּרי מסְטְרֶלִיסְק נסע לרבו והותיר את אשתו לבדה. רבו מעמיד אותו על המתח שעלול להיווצר בין חיי משפחה יציבים לבין בקשת ה"אמת" וההתקדמות הרוחנית.
בצעירותו נסע רבי אוּרי מסְטְרֶלִיסְק מן העיר לבוֹב לרבו, רבי שלמה מקרלין, והותיר את אשתו לבדה בלבוֹב.
באותם הימים נאלצה אשתו לעבוד כמשרתת בבית הרב בלבוב. וגם כשחזר ר' אוּרי לביתו לחג הפסח נאלץ היה לעשות את החג בבית הרב שבו עבדה אשתו.
בשעה שערכו את הסדר, ראה הרב כי ר' אוּרי שרוי בהתלהבות גדולה. אמר לו: "אם אתה ירא שמים גדול כל כך, מדוע לא קיימת את מה שכתבת בעצמך בכתוּבּה של אשתך: 'אעבוד ואאכיל ואפרנס את אשתי?'"
ענה לו ר' אורי: "בהמשך אותה הכתובה גם כתבתי את המילים 'כדרכם של גברים יהודים המפרנסים את נשיהם באמת' ומכיוון שכתוב 'אמת', הייתי צריך לנסוע תחילה אל הרבי כדי לדעת מהי האמת."
ר' אורי אינו מקיים את ההתחייבות שהתחייב לאשתו, ואינו מפרנס אותה כפי שכתוב במפורש בכתובה שנותן האיש לאישה בחתונה.
למרות זאת, הסיפור מציב אפשרות לא פשוטה מבחינה מוסרית, שלפיה יש אנשים שמפעם בהם גם רצון עז לחיים של משמעות מוחלטת, ל"אמת", שמעבר לחובותיהם הבסיסיות. אנשים כאלו עוזבים הכול כדי להתמסר למסע של חיפוש האמת. ואכן, סיפורים של התנזרות מחיי משפחה למען מסע דתי, אמנותי או רוחני מוכרים לנו מאנשי שם בתחומים שונים (ראו זוטא).
טענתו של ר' אורי אולי אינה תקפה מבחינה מוסרית או הלכתית, אך היא משקפת את התשוקה הרוחנית ואת המתח שבין המחויבות לאשתו ובין הרצון לפתח את עצמו מבחינה רוחנית.
