גשם למרות הגירושין
רבי תנחומא מנהיג את הציבור לתענית ולמעשי חסד כדי להוריד גשם. דווקא מעשה של חסד שנראה לציבור מגונה, אדם הנותן מעות לגרושתו, הוא שמספק לו את המופת הנדרש.
בתקופתו של רבי תנחומא היו ישראל זקוקים לתענית גשמים.
באו אצלו ואמרו לו: רבי, גזור תענית.
גזר תענית, יום אחד, שניים ושלושה ולא ירד גשם.
נכנס ודרש לפניהם. אמר להם: בניי התמלאו רחמים אלו על אלו והקדוש ברוך הוא מתמלא עליכם רחמים.
חילקו צדקה לענייהם וראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו.
באו לרבי תנחומא ואמרו לו: רבי! מה אנחנו יושבים כאן והעבירה כאן?!
אמר להם: מה ראיתם?
אמרו לו: ראינו אדם פלוני נותן מעות לגרושתו.
שלח אחריו והביאוהו לפני הציבור. אמר לו: זו, מי היא לך?
אמר לו: גרושתי היא.
אמר לו: מפני מה נתת לה מעות?
אמר לו: רבי, ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים.
באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר: ריבון כל העולמים מה אם זו שאין לה עליו מזונות ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים, אתה שכתוב בך "חַנּוּן וְרַחוּם" (תהלים קמה, ח) ואנו בני ידידיך אברהם, יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים.
מייד ירדו גשמים ונתרווה העולם.
לנוכח הבצורת נחלצת הקהילה לעשות את מה שצריך כדי להוריד גשמים, אך נראה שהם עושים זאת כמצוות אנשים מלומדה. הניסוחים נשענים על השגרה ההלכתית: הם צריכים תענית אז הרב גוזר תענית, הרב אומר להתמלא בחסד, אז הם נותנים צדקה לענייהם. אבל נראה שרבי תנחומא מנסה לעורר חסדי שמיים באמצעות חסד שהוא לפנים משורת הדין. כאשר אנשי הקהילה נתקלים במקרה של נתינה מחוץ למסגרת המקובלת, הוא ממלא אותם חשד: אם אדם נותן כסף לגרושתו אולי יש ביניהם יחסים אסורים? אלא שזה בדיוק היה המעשה שרבי תנחומא חיכה לו. הוא קורא לאיש לחקירה לפני הקהילה כדי להציב אותו כמופת שגם אלוהים עצמו נקרא לעשות כמוהו. ברקע התפילה עומד הדימוי של עם ישראל ואלוהים כזוג נשוי, והבקשה היא שגם כשיש פירוד ביניהם לא יימנע אלוהים מרחמים.
