גוף אחד
כיצד ידע ר' יחזקאל מקוּזְמיר כי חברו רוצה כעת להריח מעט טבק? בעזרת הקשר שבין אברי הגוף הדגים הרבי מהן אהבה ואחדות שאנשים מרגישים ביניהם.
כאשר נפרד רבי יחזקאל מקוּזְמיר מידידו רבי שמחה בּוּנים מפְּשיסְחָה, ליווה אותו ר' שמחה בונים כברת דרך אל מחוץ לעיר. וכאשר רצה ר' שמחה בונים לשוב אל העיר, חזר וליווה אותו ר' יחזקאל.
בדרך הילוכם הוציא ר' יחזקאל את קופסת הטבק שנשא עמו ונתן לר' בּוּנים כדי שיריח את הטבק. שאל אותו ר' בּונים: "מנין ידעת שרציתי כעת מעט טבק?"
השיב לו ר' יחזקאל: "ומנין יודעת היד, כאשר היא מקרבת את הטבק אל החוטם, שהחוטם שואף להריח? משום שהיד והחוטם גוף אחד הם. כך הדבר בין בני אדם – כאשר שורה אחדות ואהבה בין אדם לחברו, מרגיש כל אחד מה שחברו צריך."
הקשר החם שבין שני החברים שבסיפור ניכר גם בקושי שלהם להיפרד זה מזה ובליווי ההדדי שהם מעניקים איש לרעהו.
בהשוואה שר' יחזקאל עושה לאברי הגוף הוא מסביר כי בין חברים קרובים ישנה הבנה עמוקה, כזו שאינה זקוקה למילים ולביטויים מפורשים.
הרעיון כי כל ישראל הם גוף אחד עם איברים שונים הוא רעיון קבלי נודע. בסיפור זה טוען ר' יחזקאל כי דבר זה תלוי בתחושת האחדות ובאהבה. רק כאשר רגשות אלה קיימים יכולים אנשים לפעול כגוף אחד, מתוך תחושת אחריות והבנה עמוקה זה כלפי זה.
