בעבור ביצה כסף
ויכוח על ביצה מגיע עד לשלמה המלך, החכם מכל אדם. סיפור על עשירים ועניים, על ריבית והלוואה, וגם על פולים מבושלים שנשתלים באדמה
מעשה שהיו יושבים עבדי דוד פעם אחת בסעודה ואכלו ביצים, והיה אחד רעב מאוד ואכל גם את חלקו של חברו.
הצטער החבר שלא היה כלום לפניו לאכול וביקש מהחבר שלידו שילווה לו ביצה אחת. אמר לו חברו: לא אלווה לך עד שתשבע לי בפני עדים שתחזיר לי את השווי של הביצה וגם את כל הרווח שהיא תוכל להניב עד שיגיע הזמן שבו אדרוש את פירעון החוב.
וכך עשו.
לאחר זמן בא המלווה וביקש מהלווה לפרוע את החוב.
אמר לו הלווה: אינני חייב לך אלא ביצה אחת.
הלכו לדין לפני דוד המלך ומצאו את שלמה יושב כמנהגו בפתח שער המלך. שאל אותם שלמה לשם מה באו, ואמרו לו כך וכך היה המעשה בינינו. אמר שלמה ללווה: לך אל המלך וכשתחזור אמור לי מה אמר לך.
נכנסו לפני המלך, והביא התובע עדים על ההלוואה ועל פרטי התנאי שהיה ביניהם: שהלווה יחזיר את הביצה ואת הרווח שתוכל להניב עד זמן הפירעון. אמר המלך: אם כך, לך ושלם לו. חישב המלווה את הסכום לפירעון: בשנה אחת הביצה הופכת לאפרוח, בשנה השנייה יוכל האפרוח להטיל 18 אפרוחים, וכל אחד מאותם אפרוחים יכולים להטיל בשנה 18 אפרוחים, וכן בשנה הרביעית… וכך עלה החוב והגיע לסכום גדול מאוד.
יצא הלווה במפח נפש ופגש את שלמה.
שאל אותו שלמה: מה אמר לך המלך?
אמר הלווה: כך וכך.
אמר שלמה: שמע בקולי ואתן לך עצה טובה. לך תקנה פולים ותבשלם, ותעמוד על הדרך ביום שבו עתיד המלך לעבור במקום. בכל פעם שתראה את גדודי המלך עוברים תזרע את הפולים המבושלים על השדה החרוש שבצד הדרך, וכל מי שישאל אותך מה אתה זורע, אמור לו: פולים מבושלים אני זורע. ואם יאמרו לך, ממתי זורעים פולים מבושלים? תענה, וממתי אפרוח יוצא מביצה מבושלת?
עשה הלווה כן, עד שנודע הדבר לדוד המלך, והבין שידו של שלמה בנו בדבר. שלח המלך דוד לקרוא לשלמה ואמר לו: בני, מה תאמר על המקרה הזה? אמר שלמה: איך יהיה הלווה חייב להחזיר דבר שלא בא לעולם בזמן שהִלווה? האם אותה ביצה מבושלת הייתה ראויה שיצא ממנה אפרוח? ילך הלווה וייפרע בביצה אחת.
דמותו של שלמה משמשת כדוגמה לשופט צדק. בסיפור הזה שלמה, הצעיר החכם, מתקומם כנגד הריבית הדרקונית שהשית אביו על הלווה ומראה את העיוות באמצעות משל: כשם שפולים מבושלים לא יכולים להיזרע ולהניב יבול, כך אי אפשר לתבוע הכנסות פוטנציאליות מביצה מבושלת שאף אפרוח לא היה עתיד לבקוע ממנה.
ההבדל בין הלוואה של מוצר נא או מבושל איננו הבדל מקרי. הוא מעיד על שני סוגים של הלוואות: הלוואה עסקית והלוואה לצריכה. הלוואה עסקית היא השקעה, ולכן היא מצדיקה את תביעתו של המלווה שהשקיע מהונו ליטול חלק ברווחים מן האפרוחים או מן הפולים שיגדלו. הביצים והפולים המבושלים מייצגים הלוואה לצריכה, הלוואה שאיננה הון שיכול להניב רווח משום שהלווה זקוק לה לקיומו.
