הסיפור

יום אחד שחה רבי יוחנן בירדן.
ראה אותו ריש לקיש שהיה שודד ועבריין, חשב שהוא אישה וקפץ לתוך הירדן אחריו.
אמר לו רבי יוחנן: באיזה כוח אתה קופץ! כוחך ראוי לתורה.
ענה לו ריש לקיש: כמה שאתה יפה! יופייך ראוי לנשים.
אמר רבי יוחנן: אם תחזור מדרכך ותלמד תורה, אשיא אותך לאחותי שהיא יפה ממני.
קיבל ריש לקיש על עצמו לחזור בתשובה, ניסה לחזור לירדן להביא את בגדיו ולא הצליח.
לימד אותו רבי יוחנן מקרא ומשנה, והפך אותו לאדם גדול בתורה.
יום אחד הייתה מחלוקת בבית המדרש: מתי מסיימים להכין סכינים חדות כמו סיף, סכין, פיגיון, רומח ומגל, האם בעת ליבונם באש או רק בקירורם במים לאחר מכן?
רבי יוחנן אמר: כשצורפים אותם באש.
ריש לקיש אמר: כשמצחצחים אותם במים
עקץ אותו רבי יוחנן: אני רואה שהשודד מבין בצחצוח חרבות.
נעלב ריש לקיש ואמר: במה הועלת לי? הפכת אותי לרב מכובד, אבל כבוד כבר היה לי כשקראו לי רבם של השודדים!
ענה לו רבי יוחנן: הועלתי לך בכך שקירבתי אותך תחת כנפי השכינה.
נעלב רבי יוחנן, וריש לקיש חלה ונפל למשכב.
באה אשתו של ריש לקיש והתחננה לפני אחיה, רבי יוחנן, שיתפלל על החולה. אמרה לו עשה למען בני, עשה שלא אהיה אלמנה.
פטר אותה רבי יוחנן בפסוק: "עׇזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה וְאַלְמְנוֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ" (ירמיהו מט, יא), כאומר: אני כבר אדאג לך.
מת רבי שמעון בן לקיש (ריש לקיש), והיה רבי יוחנן מצטער מאוד אחרי לכתו.
אמרו חכמים: מי ילך ללמוד איתו כדי ליישב את דעתו? ילך רבי אלעזר בן פדת שלימודו מחודד בידו.
הלך וישב לפניו, ועל כל דבר תורה שהיה רבי יוחנן אומר, היה רבי אלעזר עונה: יש מקור שתומך בדבריך.
אמר לו רבי יוחנן: אתה במקום בן לקיש?! בן לקיש כשהייתי אומר לו דבר היה מקשה עליי עשרים וארבע קושיות, ועונה בעשרים וארבע תשובות, וממילא התרחבה התורה. ואתה אומר לי יש מקור שתומך בדבריך? האם אני לא יודע שיפה אמרתי?
הלך רבי יוחנן וקרע את בגדיו והיה אומר: היכן אתה בן לקיש, היכן אתה בן לקיש, והיה עומד וצווח עד שניטלה ממנו שפיותו.
ביקשו עליו חכמים רחמים ומת.

---

על הסיפור

רבי יוחנן וריש לקיש הם שניים מהנודעים שבחכמי ארץ ישראל בימי התלמוד, וסיפור ההיכרות שלהם מתאר אותם כשני ניגודים משלימים,
פתיחת הסיפור היא פגישתם בנהר הירדן. ממקורות אחרים ידוע ריש לקיש כגלדיאטור או כשודד, וכאן הוא מתגלה כשהוא קופץ בלהט לירדן אחרי דמות שהוא חושב לאישה. רבי יוחנן הוא תלמיד חכם הידוע גם ביופיו העדין, והוא מציע לריש לקיש להשתמש בכוחו ללימוד התורה. ריש לקיש נענה לאתגר ומאבד באחת את כוחו, עד שאינו מצליח לחזור לגדת הירדן כדי להביא את בגדיו.
הסצנה הבאה מתרחשת אחרי שריש לקיש למד והיה לאדם גדול. בבית המדרש מתגלעת מחלוקת, הדומה למחלוקות רבות המצויות בתלמוד בין רבי יוחנן וריש לקיש. כאשר רבי יוחנן מנצל את המחלוקת כדי לעקוץ את ריש לקיש על עברו – ריש לקיש שואל את עצמו אם המעבר לעולם התורה היה כדאי כי בית המדרש מתגלה גם הוא כמקום של עימותים כוחניים ועלבונות. מהוויכוח הזה יוצאים שני החכמים כשהם פגועים, וריש לקיש חולה עד מוות.
למחלוקת ההלכתית ביניהם יש משמעות סמלית ביחס לסיפור. בשאלה אם האש או המים עושים את הכלי לסופי מגולמת בשאלה מה עושה את האדם: האש או המים. ריש לקיש עצמו מתחיל את הסיפור כמי שמאופיין בלהט כוחני והוא עובר שינוי במים. רבי יוחנן מתחיל את הסיפור במים שבהם הוא מאמץ את ריש לקיש הכוחני, והוא ממשיך בלהט הוויכוח ואינו מרכך את עמדתו בעמידה מול זולתו. אם כן, כל אחד מהצדדים נע בין שני היסודות האלה: אש ומים.
מי מהם צודק? האם אפשר בכלל לוותר על אחד הצדדים? בחלקו השלישי של הסיפור מנסה רבי יוחנן להמשיך את חייו אך אינו מתנחם על חברו המנוח ושותפו ללימוד. רבי אלעזר בן פדת שמנסה לתפוס את מקומו מאשר את דבריו של רבי יוחנן ואינו מספק את המחלוקת שמתוכה התורה גדלה ומתרווחת, ובסוף רבי יוחנן מאבד את דעתו ואת חייו. מותם של שני האמוראים בסיפור הוא טראגי משום שהוא נובע מכישלונם לאזן בין להט המחלוקת (להט הכוח הראוי לתורה) לבין המים הפושרים היוצרים פשרה ושלום.