בין צדיקים לגזלנים
מה הקשר בין צדיק לגזלן? ר' נתן נטע מחלם משווה בין צדיקים וגזלנים. האם זוהי בדיחה צינית על "צדיקים" שהם בעצם גזלנים בתחפושת, או שכוונתו ללמד דבר מה אחר?
אדם אחד שאל את ר' נטע מחֶלֶם: "מדוע בדורות הראשונים היו הצדיקים מתבודדים ביער ובמדבריות ומסגפים את גופם, ואילו בימינו יושבים הצדיקים בדירות נאות ואוכלים ושותים כמו גבירים?"
השיב לו ר' נטע: "הכול בגלל הגזלנים. בדורות הראשונים היה הגזלן יושב ביער או במדבר, והיה חי חיי צער עד שהזדמן לפניו איזה אדם שיוכל לשדוד ולרצוח. באותם זמנים מוכרח היה גם הצדיק לשבת ביער ולחיות חיי דוחק.
אבל כיום גזלנים מתגוררים בדירות פאר שלקחו בהלוואה שלא על מנת להחזיר, ובשל כך גם הצדיקים גרים בדירה נאה ומרווחת. כי 'אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים' (קהלת ז, יד) – הצדיק והגזלן".
קשה לדעת באיזו צורה נאמרה ההשוואה המוזרה שיצר ר' נטע מחלם. האם הדברים נאמרו בקריצה ובהומור?
אם כן, הרי שכוונתו של הרבי ללעוג למִסחור הצדיקות, ולעובדה שצדיקים משמשים לעתים כגזלנים ומנצלים את תמימותם של הפונים אליהם.
אולם ייתכן שיש כאן כוונה אחרת לגמרי, וכי הביטוי "זה לעומת זה" (הלקוח מספר קהלת) מרמז כאן על התפיסה הקבלית, שלפיה העולם נברא באיזון מדויק בין טוב ורע. אל מול הרוע שבעולם ניצב הטוב שמאזן את המציאות. רעיון זה מציע דווקא דמיון בין הטוב והרע, מתוך מחשבה ששני הניגודים המוחלטים אינם בהכרח שונים כל כך. בקריאה כזו, הרי שהצדיק מידמה לגזלן כדי להוות תחליף למציאות המקולקלת ולתקן אותה.
ברובד נוסף, ניתן לומר כי הרבי טוען שאין העדפה דווקא לחיי דחק או לחיים בדירה מרווחת. ר' נטע מסביר כאן כי הכול לפי הדור והתקופה. לפיכך, הצדיק הוא אדם החי את החיים הארציים המתאימים לתקופתו, כאשר הוא עושה זאת מתוך כוונה נכונה וראויה.
