גדלתי על האגדות על ישראל הבעל שם טוב, ובעיקר על האגדות שנקשרו לילדות המוקדמת שלו, כשהוא היה עדיין ישראלניו, על שנות היתמות, החיים במחוזות הנידחים של החברה היהודית, בתוך היערות, במפגשים עם שודדים וגורמים בשולי החוק והסדר. הבעל שם טוב היה בשבילי רובין-הוד, המציל המופלא, שאוהב את החלשים והנדחים, ולכן גם אותי.
בבגרותי ככל שהמשכתי להעמיק יותר בלימוד דמותו והגותו, התאהבתי בו עוד יותר. גיליתי שהוא בשבילי מורה וחבר ואח גדול לאהבת התורה, לאהבת הטבע, לאהבת האמת, לאהבת הלב. ואת כל אלה, מביא איתו ישראל בעל שם טוב לסוכתי. הייתי שמח ללמוד ממנו את היכולת להביא לכל מקום את האור ולמצוא בכל מקום את האור ולהשפיע מהאור הזה על כל בני העולם. אשמח אם נוכל לקבל את עצתו איך לחבר את כל בני הארץ הטובה שלנו לפעימת לב משותפת, לשלום אמיתי שמגיע משורש עץ החיים.
בזכות הכנסת אורחים
בשל מה זכה ר' אליעזר, אביו של הבעש"ט, שייוולד לו בן צדיק כזה? ואיזו מידה נוספת של ר' אליעזר באה לידי ביטוי בקבלת האורח בשבת?
רבי אליעזר, אביו של הבעל שם טוב, היה גר בכפר והיה ידוע בהכנסת האורחים שלו. ר' אליעזר הציב שומרים בקצה הכפר שיבשרו לכל אורח שמגיע לכפר כי כדאי לו ללכת אל ביתו של ר' אליעזר ולהתארח שם. חושש היה כי האורח יפנה וילך למקום זר שבו אין מכירים אותו.
כשהיה בא האורח אל ביתו, היה מקבל ממנו מיד נדבה הגונה, עוד לפני שביקש דבר. ר' אליעזר ידע כי רוב האורחים הם עניים הבאים לקבץ כסף, וכעת, לאחר שקיבל את הכסף מידיו, יכול היה האורח לאכול בשמחה, כיוון שידע כי כבר השיג את מבוקשו.
פעם אחת שיבחו מאוד בשמים את מידותיו הטובות של ר' אליעזר והחליטו להעמיד אותו בניסיון. אמרו: "מי ילך לנסות אותו?"
אמר השטן: "אני אלך!"
אמר אליהו הנביא לשטן: "לא טוב שתלך אתה – מוטב שאלך אני במקומך."
בעיצומו של יום השבת בא אליהו הנביא לפני ר' אליעזר, כשהוא מחופש לעני שזה עתה בא מן הדרך, עם מקלו ותרמילו. "גּוּט-שַבֶּעס," קרא העני – שבת שלום!
מן הראוי היה לגרש את העני מן המקום, על שחילל את השבת בכך שנסע והלך בדרכים. אלא שר' אליעזר סבלן היה, ולא רצה לבייש את האיש. מיד הציע לו לאכול "סעודה שלישית" מכובדת, ולאחר צאת השבת כיבד אותו בסעודת "מלווה מלכה".
וכשהגיע בוקרו של יום ראשון, נתן ר' אליעזר נדבה לעני, ולא הזכיר לו את חילול השבת, כדי שלא לביישו.
כשראה אליהו הנביא את מנהגו הטוב של ר' אליעזר, גילה לו את זהותו ואמר לו: "דע לך שאני אליהו הנביא. באתי לנסות אותך. כשכר על מעשיך הטובים תזכה לבן שיאיר את עיני עם ישראל."
כך זכה ר' אליעזר בבנו, הבעל שם טוב.
בדומה לסיפור אברהם אבינו, זכה ר' אליעזר בבנו, הבעש"ט, בשל קיום המצווה של הכנסת אורחים. ההרגל של ר' אליעזר להקדים ולתת את הכסף לאורחים, אף בלי שיבקשו זאת ממנו, מעיד לא רק על נדיבותו, אלא גם על רגישותו למצבם של האורחים, שעלולים לאכול את האוכל שמוצע להם מתוך דאגה שלא יקבלו את הנדבה שלשמה באו.
הניסיון שבו עמד ר' אליעזר מעיד על יכולתו להכניס אל ביתו גם אורח שעבר עבֵרה וחילל את השבת, ועל היותו סבלן וסובלן, כלומר אדם בעל אורך רוח, וכזה שמכבד כל אדם, גם מי שאמונתו ואורח חייו שונים משלו.
הסיפור עוסק באביו של הבעש"ט, אבל הוא מעיד במידת מה גם על תכונותיו של הבעש"ט עצמו, ועל אהבת האדם והחסד המאפיינים את דמותו.
כמו בסיפורי חסידים אחרים העוסקים בהתגלותו של אליהו הנביא, דווקא היכולת לקבל את השונה והזר היא המאפשרת גם את ההתגלות של הקדושה.
דב אלבוים
סופר, עורך, עיתונאי, מנחה טלוויזיה ומרצה לפילוסופיה יהודית.
האושפיזין של דב אלבוים
הייתי שמח להזמין את רבי ישראל בעל שם טוב לסוכה שלי
