הסיפור

צעיר בניו של רבי ישראל מרוּז'ין היה רבי מרדכי שרגא, מי שהיה לימים רבי בעיר הוּסיַאטין.
כשהגיע מרדכי שרגא לשנת בר המצווה, בא אביו להניח לו תפילין בפעם הראשונה.
באותה השעה אמר ר' ישראל לבנו:
"אספר לך כיצד התגלה בעולם הרב הצדיק רבי מֶנדלֶה מוויטֶבְּסק.
פעם אחת באו חסידים מארץ רַייסין אל סבנו, המגיד הגדול ממזריטש, ואמרו לו: 'רחוקה מאתנו הדרך לכאן וקשה לנו לבוא לכאן בכל עת. בשל כך אנחנו יושבים זמן רב בלי רב ומורה, ומה נוכל לעשות.'
לקח המגיד מלבוש אחד ממלבושיו, וכן חגורה ומקל, ואמר להם: 'הא לכם החפצים הללו. מסרו אותם לאיש ששמו מנדלה שנמצא בעיר וויטבסק, ואז תוכלו להסתופף בצלו כאשר יקשה לכם הדבר לבוא אליי.'
נסעו החסידים אל וויטבסק והחלו דורשים וחוקרים היכן נמצא רבי מנדלה. אמרו להם אנשי המקום: 'אין כאן ר' מנדלה.'
לבסוף ראתה אותם אישה אחת, ושאלה: 'רבותיי, מה תבקשו?' – 'את ר' מנדלה,' ענו החסידים. אמרה להם: 'אין כאן אפילו אחד שהוא ר' מנדלה. סתם "מֶנדלַך" – הרבה יש כאן. וגם אני, יש לי מנדלה, חתני.'
הבינו החסידים כי זה האיש אשר הם מבקשים. נכנסו ובאו אל ביתה של האישה, מצאו שם את מנדלה ונתנו בידו את החפצים שנתן להם המגיד.
לקח מנדלה את המלבוש ולבשו. אחר כך חגר את עצמו בחגורה ולקח את המקל בידו.
פתאום לא הכירו אותו ופחדו נפל עליהם. כי לא היה זה אותו האיש שראו קודם לכן אלא איש חדש ואחר לגמרי."
אז פנה ר' ישראל מרוז'ין לבנו ואמר:
"ראה בני, תחילה – כך, וכבר – כך, אדם אחר ואיש אחר."

---

על הסיפור

"הבגד עושה את האדם". בגדיו וחפציו של המגיד ממזריטש הופכים ברגע אחד אדם ששמו מנדלה לרבי מנחם מנדל מוויטבסק, אחד ממורי החסידות הגדולים בדורות הראשונים של התנועה.
פרשנות אחת לסיפור היא שהבגדים והחפצים רק סייעו לגלות את מה שהיה קיים במנדלה גם קודם לכן. לפי הסבר זה הבגדים חושפים כלפי חוץ ומבליטים את התכונות הקיימות ממילא בתוך האדם.
פירוש נוסף לסיפור הוא כי הבגד לא רק מגלה, אלא גם יוצר את אישיותו החדשה של האדם. החפצים, הבגדים והשינוי החיצוני יוצרים בן רגע מציאות חדשה, שלא הייתה קודם לכן. על פי הסבר זה, הסיפור עוסק בכוחם של חפצים ובגדים, ובייחוד כאלו הטעונים משמעויות סמליות עמוקות, לגרום למהפך חד באישיותו של האדם הלובש או האוחז אותם. נראה שזו הכוונה במשפט שהוסיף האב – "תחילה – כך, וכבר – כך". כלומר – ייתכן שיתרחש שינוי מהיר ומיידי באישיותו של האדם.
הסיפור מסופר לילד שמניח תפילין בפעם הראשונה. התפילין הן אמנם חפץ המונח על גופו של האדם באופן חיצוני, אך על פי הסיפור, החפץ הזה טעון במשמעויות כה רבות, שהוא יכול לשנות את המציאות של אותו אדם בן רגע.