אריסטו צדק
האם ייתכן שאריסטו עלה בהבנתו על יחזקאל הנביא? והאם הדבר מעיד על מעלתו של אריסטו או דווקא על חסרונו? לעתים דווקא הידע והידענות מעידים על מרחק מן החוויה הבלתי אמצעית.
פעם אחת ישב רבי ישראל מרוז'ין בראש השולחן, ה"טִיש", בקרב חסידיו, וביניהם גם כמה רבנים. לפתע פנה אליהם ר' ישראל בשאלה: "אִמרו לי, היודעים אתם מדוע יש המדברים בגנותו של הרמב"ם?"
השיב לו אחד מן האורחים: "מדוע שלא נדבר בגנותו של הרמב"ם, הלוא הוא שיבח את הפילוסוף אריסטו, ואמר עליו שהבין עד 'הגלגל השמיני' – כלומר הבין בדרכי הטבע וחוקיו – אף יותר מיחזקאל הנביא!"
אמר הרבי: "צדק הרמב"ם. הנה אמשול לכם משל. שני אנשים באו אל ארמון המלך. החכם שבהם הלך מיד אל המלך עצמו ולא הביט כלל בקישוטים ובציורים הנאים שבארמון, ואילו השוטה הביט בכל היופי והקישוטים הנפלאים ושכח לגמרי את המלך."
על פי המשל שסיפר ר' ישראל מרוז'ין, הרי אריסטו הבין בחוקי הטבע אף יותר מן הנביא יחזקאל, אולם אין הדבר מעיד על יתרונו של אריסטו אלא על חסרונו. על פי המשל, יחזקאל לא הבין כאריסטו בחוקי הטבע, מפני שתשומת לבו הייתה נתונה לדבר חשוב הרבה יותר – המלך עצמו, "המושל בארמון" – כלומר בטבע ובחוקיו.
ובמילים אחרות – לא תמיד הידע הרב מעיד על היכרות אמתית, קשר או חיבור אל הדברים. לעתים דווקא הידע והידענות מעידים על מרחק מן החוויה הבלתי אמצעית, ומן הקשר הישיר.
