אני? רק הונגרי
איך מבחינים בין הדבר האמיתי למזויף? ר' נחמן מברסלב מתאר במשל כיצד משרת שטעם פעם יין הונגרי משובח, לא יכול היה יותר לטעות בין יין הונגרי אמיתי ליין מזויף.
ר' נחמן מברסלב סיפר משל:
סוחר יין גדול הוביל פעם בדרכים "אוּנגַרישֶר" – יין הונגרי משובח. בהיותם בדרך ביקשו המשרת והעגלון: "הלא אנו סובלים כאן את צער הדרך הקשה, תן לנו לטעום מעט". הסכים הסוחר, ונתן להם מעט מן היין המשובח.
זמן רב אחר כך, נקלע המשרת אל חבורת שותי יין בעיר קטנה. השותים שיבחו מאוד את היין ששתו, ואמרו עליו שהוא "אוּנגַרישֶר" [=הונגרי]. ביקש המשרת לטעום מן היין, ולאחר שטעם אמר: "האמינו לי כי אין זה יין הונגרי".
גערו בו האנשים ודחפו אותו, אבל הוא התעקש, ואמר: "אני הייתי אצל הסוחר הגדול, אני טעמתי את היין ההונגרי ואני יודע היטב כי יין זה אינו יין הונגרי כלל'. אולם אף על פי כן, לא האמינו האנשים לדבריו של המשרת.
רבי נחמן עצמו הסביר את המשל שסיפר, כשהוא מזכיר את המדרש, לפיו בזמן הגאולה העתידית יינתן לשתייה יין מיוחד, הקרוי "יין המשומר" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לד עמוד ב). וכך הסביר ר' נחמן:
"לעתיד, כשיבוא משיח, אז ידעו כשיתנו יין המשומר. אזי לאחרים יוכלו להטעות (אותם), ויתנו להם יין וואליחשין (יין רומני), סטראוויצטיר (סוג אחר של יין זול), ויאמרו להם שהוא יין טוב המשומר. אבל לאנשי שלומנו (לחסידים שלנו) לא יוכלו להטעות, כי אנחנו טעמנו היין הטוב".
במילים אחרות: חסידי ברסלב זכו לטעום את טעמה של איכות, ובשל כך אי אפשר להטעות אותם בחיקויים זולים.
המשל עוסק בחוויה של מי שזכה בחייו לחוות איכות מהי. כעת, גם אם עבר זמן רב, טעמה של האיכות עודו זכור לו, והוא רגיש להבדל שבין האמת והזיוף.
