אמזלג ושמרלינג בוחרים בשותפות
איך הפכו תושבי יפו מחברי קהילה עדתית לחלק מיישוב לאומי מאוחד? זה התחיל מחסד של אמת, והמשיך בקהילה משותפת לספרדים ואשכנזים
כשהגיעו חובבי ציון הראשונים ליפו היו הקהילות היהודיות בארץ ישראל מחולקות – קהילות של ספרדים וקהילות של אשכנזים, וכל עדה דאגה לאנשיה. ביפו הייתה רק קהילה ספרדית, והאשכנזים שגרו בה השתייכו לקהילה בירושלים.
פעם אחת הגיעה ספינה מרוסיה ועליה עולה חדש חולה אנוש. הוא נשלח לבית החולים הצרפתי ושם נפטר. באותם ימים היו ביפו רק שלוש משפחות אשכנזיות שהגיעו אליה מן היישוב הישן לצורכי פרנסה, וכשנפטר מישהו מהם הייתה החברה קדישא של ירושלים מטפלת בקבורתם בירושלים. החברה קדישא של יפו טיפלה רק בתושבי יפו שהיו מעדת הספרדים. אם כן, מי יטפל בגופת האשכנזי מרוסיה?
בעל האכסניה, ר' חיים שמרלינג, מיחידי האשכנזים ביפו, החליט לקבור את היהודי בהיחבא, בלילה לאור ירח. שמרלינג ציפה שחריגתו מנוהגי המקום תוביל להתלקחות אך הרגיש שחסד של אמת הוא לקבור את העולה האומלל.
בבוקר גילו החברה קדישא כי האשכנזים טיהרו את הגופה והביאו אותה לקבורה. הלכו לר' חיים אמזלג שכיהן כקונסול בריטניה ובפיהם תלונה על שמרלינג. אולם חיים אמזלג חשב אחרת: על הקהילה היהודית ביפו לפעול יחד ולסייע לכל יהודי באשר הוא. נמל יפו יהיה שער לציון וכל עדת ישראל שיעברו בו יזכו ליד מושטת לעזרה. כך, בזכות אותו משבר נולד חידוש גדול בדברי ימי היישוב היהודי בארץ ישראל: קהילה משותפת לספרדים ואשכנזים.
טיפול במת מצווה שנפטר הרחק ממשפחתו מאחד את יהודי יפו והופך אותם מחברי קהילות עדתיות לחלק מיישוב יהודי מאוחד.
בסוף המאה ה-19 נוצר ביפו יישוב יהודי קטן שבמרכזו קהילה ספרדית קטנה, וכן שלוש משפחות אשכנזיות שהשתייכו לקהילה האשכנזית בירושלים. הקהילה הספרדית ביפו סייעה ליהודים שהגיעו לחופיה לעלות לירושלים. באותה תקופה החלו להגיע ליפו עולים מרוסיה מקרב חובבי ציון, ונכבדי קהילת יפו הושיטו גם להם יד מכוונת ומסייעת.
הסיפור מתאר מקרה של מת מצווה: אדם שנפטר ללא יורשים או קרובים לטפל בקבורתו. בארץ ישראל של היישוב הישן נשתרשה חלוקה עדתית. לכל עדה יש את מוסדות העזרה שמשרתת את בני קהילתה. גיבורי הסיפור, שמרלינג ואמזלג, מבינים שהם בפתחו של עידן חדש. החלוקה העדתית כבר לא מתאימה למציאות החדשה. שמרלינג עושה מעשה נועז ונכנס לתחום החברה קדישא בלי רשות כדי לקבור את העולה הבודד. הוא לא מוכן להמתין עד שתימצא הדרך להוביל את הגופה לירושלים לקבורה. אנשי חברה קדישא פונים לחיים אמזלג, האישיות הבכירה ביותר בקהילה מתוקף היותו סגן קונסול בריטניה. וסבורים שאמזלג יצדד בבני עדתו ויצא נגד מעשיו של שמרלינג.
אבל לא כך קרה. אמזלג ושמרלינג הצליחו לדמיין אלטרנטיבה למציאות העדתית. יפו, כשער לארץ ישראל כולה, לא תשים מחסומים מבוססי עדה ותדאג לצורכי הכלל.
