אל תסתכל בזקנקן
כיצד הגיב הרב משה בלולו כאשר פקפקו בהיותו שוחט משום שלא היה בעל זקן?
עולה חדשה שהתגוררה במעברת שבות ליד בית ליד הסתובבה ברחבי המעברה כשתרנגולת בידה וחיפשה שוחט. אנשי המעברה הפנו אותה לרב משה בלולו, שהיה שוחט ידוע בלוב.
האישה שלא הכירה אותו שאלה בפקפוק: "אתה השוחט?"
"אכן כן."
הסתכלה עליו האישה בתמיהה: "אבל איפה הזקן שלך?"
השיב לה הרב בלולו בחיוך: "אני שוחט עם סכין, לא עם הזקן."
האישה מורגלת בכך שרב או שוחט הוא בעל זקן, ותמהה על מראהו של הרב בלולו. אף שאין חובה הלכתית לגדל זקן, כבר מאות בשנים הזקן הוא מסימני ההיכר של רבנים בעם ישראל לאורך הדורות. מנהג קדום זה התעצם בגלל החשיבות שייחסה תורת הקבלה לַזָּקָן.
בתגובתו השנונה מלמד הרב בלולו שאין לשפוט אדם על פי מראהו החיצוני. רב או שוחט אינו נשפט לפי אורך זקנו, אלא על פי יכולתו ומעשיו.
