הסיפור

בעקבות ההכרזה על הקמת המדינה, עמד היישוב היהודי בארץ בסכנה גדולה של פלישת צבאות ערב ומלחמה. לנוכח הסכנה הגדולה ערך המקובל רבי סלמן מוצפי תפילות וייחודים שכללו אמירת כוונות לפי תורת הנסתר.
הוא כינס ילדים רבים מתוך אמונה שתפילתם יכולה לפתוח שערי שמיים ובהם אף ילדים קטנים שעדיין לא ידעו קרוא וכתוב. שאל הרב מוצפי את הילדים הקטנטנים אם הם רוצים להתפלל, והם השיבו בהתרגשות שהם מאוד רוצים אך אינם יודעים לקרוא ולהתפלל.
אמר להם הרב מוצפי: "אין שום בעיה. אני אומר את האותיות – ואתם תחזרו אחריי". וכך היה.
הרב מוצפי הכריז את האות "אל"ף" – והילדים ענו בקול גדול "אל"ף". הכריז את האות בי"ת – והם השיבו כנגדו "בי"ת", וכך המשיכו עד לאות ת"ו.
כשסיימו אמר הרב מוצפי לילדים: "דעו לכם שאמרנו כעת את כל התפילות שבעולם! הרי אמרנו את כל האותיות, והקב"ה יצרף אותן לתפילה למען עם ישראל".

---

על הסיפור

הרב סלמאן מוצפי הוא מקובל העוסק בתורת הסוד, ובמוקד תפילתו הקבלית אמירת 'כוונות', כלומר לחשוב במהלך התפילה על שמות האל המייצגים צורות התגלות שונות של האל בעולם. זוהי פעולה מורכבת המיועדת לאנשי מעלה שלמדו את תורת הנסתר במשך שנים רבות מתוך טהרה וחסידות.
לכאורה בתפילה כזאת אין מקום לילדים, ובמיוחד כאלו שעדיין אינם יודעים לקרוא. אולם הרב מוצפי הרואה שהשעה קשה סובר שדווקא תפילתם משמעותית יותר, ולכן הוא שב אל רכיבי היסוד: האל"ף-בי"ת. ולמרות שהאותיות הן דבר פשוט שכל ילד יודע, הן מכילות את כל הצירופים והמילים. כך הושוו הילדים לבעלי ה"כוונות" ואפילו עלו עליהם, שכן תפילתם הזכה והתמימה כוללת אין-סוף צירופים אפשריים.
הרב מוצפי אינו נוטש את תורת הסוד והוא ימשיך "לכוון" בתפילתו, אך הוא מוסיף תפילה תמימה ופשוטה המלמדת על כוחו של ילד קטן לבטל את רוע הגזירה.
הסיפור מתרחש במהלך מלחמת העצמאות, וכך לצד הלוחמים עומדים המקובלים בתפילתם העמוקה, ואף ילדים קטנים המונים את האל"ף-בי"ת, וכל אחד במרחב אחר משתדל ופועל למען הצלת עם ישראל.