הסיפור

בהיותו נער, ברח רבי מנחם מנדל מקוצק מבית הוריו ובא אל חצרו של החוזה מלובלין.

נסע אליו אביו וצעק עליו: "כיצד עזבת מנהג אבותיך, ובאת להסתופף בצל החסידים?"

השיב לו בנו: "בתורה כתוב 'זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ' (שמות טו, ב). תחילה נאמר 'זֶה אֵלִי', ורק אחר כך 'אֱלֹהֵי אָבִי'. ומכאן, שצריך שאמצא תחילה את אלוהיי שלי, ולא את האלוהים שקיבלתי מאבותיי."

---

על הסיפור

כל אדם – על פי אמירה זו של הרבי מקוצק הצעיר – צריך למצוא את דרכו ולעצב את אמונותיו באופן עצמאי. עליו למצוא את "אלוהיו שלו" ולא רק לקבל כמובן מאליו את האמונות והערכים שעליהם גדל.
הרבי מקוצק הכריז בדרכים שונות על כך שאדם צריך להיות עצמאי בדעותיו ובדרכו, ולא להתחשב בציפיות של החברה והסביבה. מרידתו של הנער באביו ועזיבתו את בית הוריו אל החצר החסידית משקפות את תפיסתו של הרבי מקוצק, שלפיה על האדם לסלול את דרכו בעצמו.
באופן כללי משקף הסיפור שלב חיוני בהתפתחותו של אדם צעיר, המחפש את הדרך העצמאית שלו לעצב את עולמו. שלב זה מתבטא פעמים רבות בהליכה בדרך שונה מזו שציפו ממנו הוריו והחברה שממנה בא.