איפה אני
משל על כסיל אחד שהלך לישון ורשם לעצמו תזכורת היכן נמצאים כל בגדיו כדי שיוכל למצוא אותם בבוקר, אבל שכח לרשום היכן נמצא הוא עצמו
רבי חנוך הֶנִיך מאלכסנדר סיפר פעם על אדם טיפש אחד, שלא רצה ללכת לישון כי פחד לפשוט את בגדיו שמא לא ימצא אותם בבוקר. מה עשה? לקח נייר ועיפרון וכתב את מקומו של כל אחד ואחד ממלבושיו: המצנפת בצד זה, המכנסיים בצד שני, הנעליים בצד ההוא וכן הלאה.
בבוקר התעורר, רצה לאסוף את בגדיו וקרא מה שכתב: כאן מקום המצנפת, כאן מקום המכנסיים, מקום הנעליים ועוד ועוד. ואז שאל: "אבל איפה אני?", כי גם את עצמו חיפש במיטה.
במשל האירוני הזה גלומה בין היתר ביקורת על צבירת ידע שאין בה כל תועלת קיומית. השאלה "איפה אני" מתפקדת בסיפור כשורת המחץ, אבל מהדהדת גם כתהייה אנושית קיומית מאז שאלתו של אלוהים לאדם הראשון "אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ט). השאלה "איפה אני" מבטאת לא רק חיפוש פיזי אלא ניסיון לתהות על זהות. הסיפור מעמיד דמות אדם שצובר ידע רב על דברים חיצוניים לו, אך לא על עצמו. במקרה כזה בגדיו אינם יכולים להועיל לו, שכן על מה יכסו אם אין גוף לכסות עליו? ייתכן שיש כאן גם ביקורת על עולם של לימוד, יהודי או בכלל, שאיננו עומד קודם על שורשי הקיום האנושי.
