אין כניסה לחלוצות
חלוצה בירושלים מנסה להיכנס לבית כנסת 'החורבה' במהלך הקפות שמחת תורה, אבל היא מגלה בדרך כואבת שהיא מסומנת כיהודייה זרה והכניסה נאסרת עליה
אישה צעירה הגיעה ארצה כחלוצה בסוף שלטון התורכים בארץ ישראל וכך סיפרה:
בלילה חג שמיני עצרת תקפה אותי תשוקה עזה ללכת לראות את ההקפות בבית הכנסת. נזכרתי בהוריי שנשארו בקייב שבעמק הבכא, בגלות. נזכרתי באבי עם זקנו הלבן כשלג הולך לבית הכנסת לשמוח בשמחת תורה יחד עם כל היהודים. התגעגעתי לשנים שבהן גם אני הייתי הולכת לבית הכנסת, מנשקת את ספר התורה, מברכת את היהודים בשנה טובה והם מחזירים לי חג שמח. השתוקקתי להיות בין יהודים הדומים לאבי ומתייחדים עם קונם, ואינם פוחדים עכשיו מפני פוגרום.
הלכתי עם חברות לבית כנסת החורבה של ר' יהודה החסיד ורצינו לעלות לעזרת הנשים. הייתי רגילה לראות גם נשים בעזרת הגברים בשמחת תורה, אבל עזרת הנשים הייתה סגורה ובכניסה עמד שומר ערבי. חשבתי לשוב הביתה אך פתאום נצנצה לנגד עיניי נוצה של כובע לנשים וראיתי אישה עומדת בעזרת הגברים ואין פוצה פה. התעניינתי לדעת מי זאת האישה וענו לי שהיא גויה! לא האמנתי: לגויה נתונה הרשות לעמוד בחורבת ר' יהודה החסיד ז"ל ולי, בת ישראל, אסור?! והתשובה: כך גזר הגבאי ואין להרהר אחריו.
פניתי בעברית לגבאי בשאלה תמימה: "איך אפשרי הדבר?" אבל במקום לענות לעניין, העיר הערה עוקצנית ואמר "את לא נשמעת כמו יהודייה" כרומז שיהודיות כשרות לא מדברות עברית. לגויה המדברת גויית הוא נותן להיכנס לבית הכנסת, ול"גויה" המדברת בשפת התורה הוא אומר "יאללה"!
גיבורת הסיפור, אישה חלוצית בראשית המאה העשרים בירושלים העתיקה, מיטלטלת במתח שבין שייכות והדרה. היא מרגישה מקופחת ולא מוכנה לשתוק על כך. עולים בה זיכרונות חמים מבית הכנסת של ילדותה בחג שמחת תורה, אך בבית כנסת החורבה שבעיר העתיקה עזרת הנשים נעולה וגבאי בית הכנסת מסרב להכניס נשים לעזרת הגברים כדי לחזות בשמחת הריקודים. החלוצה אולי הייתה מוכנה להשלים עם הדרה זו עד שהיא מגלה שבתוך עזרת הגברים עומדת אישה גויה. העלבון נמשך כאשר הגבאי אומר לה שהוא בכלל חשב אותה לגויה כששמע את העברית שבפיה, כלומר עברית בהברה ספרדית ולא יידיש. מדבריו של הגבאי עולה שהוא מסמן אותה כזרה בבית הכנסת הירושלמי. הוא לא באמת מחשיב אותה לנוכרייה אלא מרחיק אותה מבית הכנסת משום שהיא חלוצה חילונית. בסיום הסיפור החלוצה זועקת על המדרג העקום שממקם את היהודייה החלוצה בתחתית: גברים יהודים מוזמנים להקפות, נשים גויות מוזמנות להיכנס ולצפות בהקפות, אבל לנשים יהודיות חלוציות אין מקום בבית הכנסת. נכון שהיא לא משתוקקת לחזור לעמק הבכא למודת הפוגרומים, אבל שם לפחות לא דחו אותה בבית הכנסת.
