הסיפור

רבי אברהם ברנדווין נסע פעם במרכבתו אל עירו סטְרֶטין. הדרך עברה בתוך יער, ובשעת הנסיעה נגעו הסוסים באילן אחד מאילני היער. לפתע נבהלו הסוסים עד שכמעט התהפכה המרכבה.
הביט ר' אברהם באותו האילן ואמר: "עדיין נמצא רשע זה בעולם?"
מיד התקדרו השמים, הכה הרעם את האילן ושבר אותו לקיסמים-קיסמים.
ראו זאת האנשים שהיו עמו, ולא הבינו מה פירוש הדברים.
אמר להם ר' אברהם:
"כך היה המעשה – אדוני אבי, רבי יהודה צבי מסטרטין, היה בצעירותו שוחט הנוסע בין הכפרים. באותם הימים נהג לגלגל את גופו בשלג בין העצים שביער זה לשם עינוי וכפרת הנפש.
פעם אחת בא לכאן, פשט את בגדיו והניחם על הסוס, ואת הסוס קשר לאילן זה. ואולם, באילן הזה היה גלגול של אדם רשע, והוא התיר את הסוס שהיה קשור בו, וברח הסוס עם הבגדים של אבי.
רץ אבי אחר הסוס ערום, בקור הגדול.
בתוך כך באה עגלה ובה גויים. ראו הגויים את היהודי רץ בלא בגדים והכו אותו במקלות עד שכמעט יצאה נשמתו, עד שריחם עליו השם יתברך והציל אותו מידם."
"וכעת רואים אתם," – אמר ר' אברהם – "הנה רצה רשע זה לנקום גם בי."

---

על הסיפור

במסורת חסידות סטרטין מופיעים כמה סיפורים ובהם האנשה וייחוס תכונות אנושיות לחיות או לעצים. גם בסיפור זה העץ אינו תמים אלא רשע, או לפחות שורה עליו "גלגול" נשמתו של אדם רשע.
ניתן לפרש מרכיבים אלו פירוש מיסטי, שלפיו "נשמות" או "גלגולי נשמות" עשויים להימצא גם בחיות ובצמחים. במובן כללי יותר מעידים סיפורים אלו על הקשר העמוק של החסידים אל הטבע. שהרי, אנשים החיים במגע קרוב עם הטבע, בעלי החיים והצמחים, אף נוטים לייחס להם תכונות ורגשות.