הסיפור

רב נחמן ורבי יצחק ישבו יחד בסעודה בביתו של רב נחמן.
כאשר נפרדו לשלום אמר רב נחמן לרבי יצחק: ברכני!
אמר לו רבי יצחק: אמשול לך משל.
למה הדבר דומה? לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא.
ומצא אילן שפירותיו מתוקים וצילו נאה ואמת מים עוברת תחתיו.
אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו.
כשעמד האיש ללכת פנה לאילן ואמר: אילן, אילן, במה אברכך?
אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקים – הרי פירותיך כבר מתוקים.
אם אומר לך שיהיה צילך נאה – הרי צילך כבר נאה.
אם אומר לך שתהיה אמת מים עוברת תחתיך – הרי אמת מים כבר עוברת תחתיך.
אלא כך אברכך: יהי רצון שכל הנטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך.
אף אתה, רב נחמן, במה אברכך?
אם אברכך בתורה – הרי יש בך כבר תורה
אם אברכך בעושר – הרי יש לך כבר עושר.
אם אברכך בבנים – הרי יש לך כבר בנים.
אלא כך אברכך: יהי רצון שיהיו צאצאיך כמותך.

---

על הסיפור

מה מברכים מי שיש לו הכול? רב נחמן בורך בעושר רוחני וגשמי וגם בצאצאים, מה צריך יותר מזה? כל אדם ישמח לראות את הצלחתו ממשיכה לצאצאיו, ובכך מברך אותו רבי יצחק. אך מדוע הוא נזקק למשל האילן, הרי הברכה עומדת יפה גם בפני עצמה? המשל מדגיש שהצלחת הצאצאים היא ברכה לא רק לאדם עצמו אלא גם לסביבה. כמו שאילן נושא פירות ומרובה צל ומים מיטיב עם עוברי האורח, וככל שירבו נטיעות כמוהו יהיו יותר עוברי אורח מסופקים, כך רבי יצחק מרמז שלמדנותו ועושרו של רב נחמן מיטיבים עם כל הסובבים. התורה נמשלת למים חיים, והאנשים שבאו בצל קורתו העשירה של רב נחמן (ובהם רבי יצחק) זכו לשתות ממימיו. הברכה שצאצאיו יהיו אף הם כאלה תמלא בקורת רוח לא רק את רב נחמן אלא גם את סביבתו.