הסיפור

קודם פטירתו, הכריז רבי אורי מסְטְרֶלִיסְק, כי לא בני משפחתו יירשו את כסאו אלא תלמידיו. את התפקיד המיועד לבנו, רבי שלמה, יקבל תלמידו רבי יהודה צבי מסְטרֵטין, ואת חתנו רבי יצחק יחליף רבי שלום מבֶּעלז.
בשל כך, לאחר שנפטר ר' אורי נותר חתנו, ר' יצחק, ללא מעמד או ממון. בתו הגיעה לפרקה, ולא היה בידו כסף לנדוניה כדי שיוכל להשיאה. בא ר' יצחק לפני ר' שלום מבעלז, וביקש את עזרתו, כדי שיוכל להשיג לבתו את צורכי החתונה.
אמר לו ר' שלום: "מכיסי לא אוכל לסייע לך. אך זאת אעשה, אכתוב לך מכתב המלצה ובקשה עבור חסידיי הנמצאים בכמה עיירות. סע אל המקומות שבהם מכירים אותי וכך תקבץ את הסכום הדרוש לך די והותר."
סירב ר' יצחק לשמוע לעצה זו, להיות נע ונד מעיר לעיר. לשווא ניסה ר' שלום לשכנעו כי לכל הפחות ייסע אל כמה מקומות סמוכים. כשראה ר' שלום שהוא עומד על דעתו אמר לו: "לך לעיר יַאס, שם נמצא גביר עשיר אשר ייתן לך את כל צורכי החתונה ביד רחבה."
אמר ר' יצחק: "וכיצד אמצא את הגביר הזה? הלוא ביַאס נמצאים כמה וכמה נגידים וגבירים, וכיצד אדע אל מי ללכת? אמור לי מה שמו."
אמר ר' שלום: "בעצמך תגלה מי הוא. אך אל תתעכב אלא מהר ולך לשם."
שמע ר' יצחק לעצתו של הרבי ונסע לעיר יאס. עוד לפני שהגיע ר' יצחק אל העיר אירע שבתו היחידה של גביר אחד מעיר זו יצאה מדעתה, וכל כמה שעשו לרפואתה לא הועיל. באותו השבוע, בלילה שלפני יום שישי, חלם הגביר חלום. בחלומו בא אל העולם העליון, והנה לפניו דמות צדיק ועמו רעיו ותלמידיו. שאל הגביר מי הוא זה – "זהו ר' אורי מסטרליסק," נאמר לו.
ניגש אליו הגביר, נפל לפניו וביקש ממנו לברך את בתו ברפואה שלמה. ענה לו ר' אורי: "הנה אני עכשיו בעולם העליון ומכאן לא אוכל לסייע לך. ואולם בעולם השפל נמצא ר' שלום מבֶּעלז. הוא יוכל להתפלל למען בתך שתבריא ממחלתה."
-"וכיצד אוכל לבוא אל בעלז?" שאל הגביר.
ענה לו ר' אורי: "הנה אנחנו הולכים עכשיו לשם, לשמוע את ר' שלום מתפלל את תפילת קבלת שבת. אחוז בחגורתי ובוא עמי אליו." אחז הגביר בחגורתו של ר' אורי, והנה הוא בבעלז, עומד לפני ר' שלום, ובוכה ומבקש כי יתפלל למען רפואת בתו.
אמר לו ר' שלום: "אם תיתן את כל הסכום הנדרש לחתונת בתו של ר' יצחק, חתנו של ר' אורי – תבריא בתך. אתן לך סימן, לבל תחשוב כי רק חלום הוא זה. מחר יגיע אל ביתך ר' יצחק בעגלה וסוס לבן. הכניסהו אל ביתך, תן לו כל צורכו ותחיה את נפשו."
הקיץ הגביר, זכר את החלום – והאמין כי רפואתה של בתו קרובה לבוא. מן הבוקר המתין לראות את דמותו של ר' יצחק, כי הראה לו ר' שלום את פניו בחלום.
באותו הבוקר בא ר' יצחק אל יאס, והעמיד את עגלתו לפני ביתו של הגביר. הכיר הגביר את פניו מן החלום, רץ לקראתו והכניס אותו אל ביתו, האכיל והשקה אותו ואף הבטיח: "אתן לך כל מה שתצטרך לחתונה ביד רחבה." אחר כך הלך עם ר' יצחק אל החנות שברשותו, ונתן לו בגדים יפים בעבור הכלה ובעבורו, וביקש ממנו שיישאר עמו ביום השבת.
באותם הרגעים החלה בתו של הגביר להשתנות לטובה, וכמה שמחו הם על כך במהלך אותה השבת. לאחר השבת הציע ר' יצחק לגביר, כי ייקח את בתו וייסעו עמו אל בעלז, כדי שיפגוש הגביר את ר' שלום ויקבל את ברכתו בשביל הבת. שמע הגביר לעצתו, לקח עמו את בתו ואת המשרת ונסע אל בעלז. כשבא אל ביתו של הרבי ראה את פניו של ר' שלום, והנה הוא האיש שפגש בחלומו. נבהל הגביר ונפל מתעלף. עמד ר' שלום ובא ואמר לו: "קום ועמוד על רגליך." מיד התגבר הגביר וקם על רגליו. כאשר סיפר הגביר לרבי את דבר החלום, אמר לו ר' שלום: "יודע אני זאת כבר זמן רב," ובירך אותם.
אחר כך אמר לר' יצחק: "דע לך, כי נאלץ הייתי לעשות מעשים נוראים וגדולים כאלו רק בגלל חסרון האמונה שבך. ואם היית מאמין, היית נושע באופן אחר."

---

על הסיפור

הרקע לסיפור הוא המתח שבין ר' יצחק ובין ר' שלום מבעלז, שירש את התפקיד שנועד לו. נראה כי בתחילת הסיפור מאשים ר' יצחק את ר' שלום במצבו הכלכלי, ולכן גם מסרב לקבל את עצתו לנדוד כעני בין העיירות והכפרים. בקושי רב הוא מסכים לקבל את עצתו האחרונה של הרבי לנסוע ליאס.
בסוף הסיפור ר' יצחק מכיר בכוחו וביכולותיו של ר' שלום, לאחר שראה כיצד סייע באופן מיסטי לגביר העשיר, הרחוק מעולמה של החסידות, וכיצד באו שתי הבעיות שבסיפור – הבת שהשתגעה והבת שאינה יכולה להינשא – על פתרונן. ר' שלום התגלה כיודע נסתרות, כמרפא חולים וכמי שאף צופה את העתיד. וכך, על אף הקושי שבדבר, צריך ר' יצחק להשלים עם בחירתו של ר' שלום, ולהבין כי ר' שלום ראוי ממנו לתפקיד.
פעמים רבות קשה לאדם לוותר על תפקיד, כבוד או מעמד, אף אם הוא יודע שאדם אחר מתאים לכך ממנו. לפעמים, "מעשים נוראים" נדרשים, כדי שיוכל אדם כזה להתגבר על הכאב והעלבון, ואף על "חוסר האמונה" וחוסר האמון שצבר כנגד יריבו.
חשוב לציין, כי בניגוד למה שרגילים לחשוב, במשך דורות רבים נטו מורי החסידות שלא להקים שושלות משפחתיות. הורשת התפקיד מאב לבנו נתפסה על ידי רבים מן החסידים – כמו אולי גם על ידי ר' אורי שבסיפור זה – כדבר שאינו מחויב המציאות ואולי אף אינו ראוי. נקודה נוספת העולה מן הסיפור היא כי הרבי היה מעדיף שלא להשתמש בכוחותיו המיסטיים. השימוש בכוחות אלו נתפס כאילוץ הנובע מחוסר ברירה. עדיף היה לפתור את הבעיה בדרך הטבע – ללא חלומות, התגלויות ונסים.