רבי נחמן מברסלב (מֶז'יבּוּז' 1772 – אוּמַן 1810)
מייסד חסידות ברסלב.
ר' נחמן מברסלב נולד בעיר מז'יבוז באוקראינה, עירו של הבעל שם טוב. מצד אמו היה רבי נחמן נינו של הבעש"ט. בצעירותו הסתופף רבי נחמן בצִלם של תלמידי הבעש"ט הוותיקים שגרו בעיר זו. בגיל 14 נשא אישה ועבר להתגורר בבית חותנו. כעבור מספר שנים עבר להתגורר בעיירה מדבדיבקה, שם הצטרפו אליו ראשוני חסידיו, ועוד לפני שמלאו לו 20 שנה הפך לרבי.
בשנת 1798 עזב ר' נחמן את משפחתו, ונסע לארץ ישראל בלוויית תלמידו וחברו ר' שמעון. נסיעה זו הייתה רצופה הרפתקאות, תלאות וקשיים, ונמשכה כחודשיים שבהם שהה בעיקר בצפת ובטבריה (סיפור: ומיד רצה לחזור).
בשנת 1800 התיישב ר' נחמן בזלטיפולי ומשם עבר בשנת 1802 לעיר ברסלב שעל שמה נקרא מאז. בברסלב הצטרפו אליו כמה מתלמידיו החשובים, ובהם ר' נתן שטרהרץ שנעשה לימים תלמידו הידוע, מחבר ספריו ומפיץ תורת ברסלב לאחר מותו. במהלך שהותו בעיר ברסלב איבד ר' נחמן כתוצאה ממחלות שונות את אשתו וכמה מילדיו, ובהם את בנו היחיד והאהוב שבו תלה תקוות רבות.
תורתו של רבי נחמן כוללת עקרונות חדשניים רבים: חשיבותה של ההשתוקקות אל הקדושה, הנקודה הטובה שיש בכל אדם, חשיבותן של ההתבודדות והתפילה האישית, חשיבותה של התמימות באמונה והימנעות מחקירה פילוסופית, תפקידה החשוב של השמחה ושל המלחמה בייאוש, תפקידם הרוחני והמיסטי של סיפורי העם, ועוד.
הדבר שבו התייחד רבי נחמן הוא בעיסוקו הרב בסיפורים (סיפור: השודד הטיפש), ובפרט ביצירתם של סיפורי מעשיות ארוכים ומפותחים, שחלקם מבוססים על סיפורים עממיים ידועים. סיפוריו אלה זכו ליחס של כבוד בתורתה של חסידות ברסלב.
רבי נחמן נודע כאדם חדשן וכמי שלא הידר בכבודם של מורי החסידות בני זמנו. דרכי הנהגתו הייחודיות והתבטאויותיו החריפות הביאו לתסיסה ולהתנגדות אליו בקרב מנהיגי החסידות בני דורו. בראש מתנגדיו בלט רבי אריה לייב, ה"סבא משפולָי" (סיפור: חלום העזיבה).
בשנת 1807 התגלתה אצלו מחלת השחפת, שהביאה למותו בשנת 1810 (תקע"א), בטרם מלאו לו 39 שנים. כמה חודשים לפני מותו נשרף ביתו והוא עקר מברסלב לאומן, שם חבר רבי נחמן אל קבוצה של יהודים משכילים ומתבוללים, דבר שהוסבר בתורת ברסלב כתיקון מיוחד שלקח רבי נחמן על עצמו.
עיקר תורתו של ר' נחמן הועלתה על הכתב על ידי תלמידו הנאמן ר' נתן שטרנהרץ. ספריו המרכזיים הם "ליקוטי מוהר"ן", שחלקו הראשון יצא עוד בחייו ובו רוכזו תורתיו העיוניות; "סיפורי מעשיות" ובו 13 מסיפוריו; "שיחות הר"ן" וכתבים נוספים.
לאחר מותו של רבי נחמן לא נבחר מנהיג אחר, וחסידי ברסלב לאורך הדורות ראו את עצמם חסידיו של רבי נחמן בלבד. בשל כך, נהוג היה לכנות חצר חסידית קטנה זו "החסידות המתה". בעשורים האחרונים הפכה חסידות ברסלב לחסידות גדולה בעלת ענפים רבים, בשל חוזרים בתשובה רבים שהצטרפו אליה. במקביל, קיים עיסוק רב בהגותו של רבי נחמן גם בחוגים שמחוץ לחצר החסידית.
סיפורים בנושא ר' נחמן מברסלב:
-
זושא
יער שאין לו סוף
מהו אינסוף? רבי נחמן מברסלב נהג לספר לחסידיו חזיונות שראה בהקיץ ובחלום. לפנינו חיזיון נוסף, המכיל סמלים רבים המבקשים פירוש. ר' נחמן, כדרכו, לא פירש אלא השאיר את הדברים אפופי סוד.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק חמישי – הקבצן כבד הפה
בחתונה מופיע הקבצן השלישי, המגמגם כבד-הפה. כקודמיו הוא מסביר את המום שלו כניתוק מן המצב הגשמי הנחות, ומברך גם הוא את הזוג שיהיו כמוהו.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק שישי – הלב והמעיין
סיפור תשוקתו של הלב אל המעיין הוא אחת היצירות המפורסמות של רבי נחמן מברסלב. כאן הוא מופיע בהקשרו - כחלק מסיפורו של הקבצן המגמגם.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק שביעי – הקבצן עקום הצוואר
זהו החלק הראשון בסיפורו של הקבצן עקום הצוואר, שלמעשה אינו עקום צוואר כלל. צווארו ישר מאוד והוא מסוגל להפיק ממנו את כל הקולות שבעולם, אך אינו רוצה להוציא הגה ולהוסיף להבלי העולם הזה.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק שמיני – שתי הציפורים
הקבצן עקום הצוואר מתגלה - כקודמיו - כאיש בעל יכולת מופלאה הקשורה דווקא בצווארו.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק תשיעי – הקבצן הגיבן
סיפורו של הקבצן הגיבן מכיל את היסודות החוזרים בסיפור על שבעת הקבצנים. כאן מתחרים האנשים ביכולת להיות "מועט", כלומר דבר קטן "המחזיק את המרובה" - וכך להפעיל דבר שהוא גדול מהם בהרבה.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק עשירי – האילן הפלאי
קבוצת אנשים מנסה להגיע אל האילן הפלאי, שבו נמצאים כל בעלי החיים. הקבצן הגיבן הוא היחיד שיכול להביא אותם אל האילן, שאינו נמצא ב"מקום".
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק אחד עשר – הקבצן ללא ידיים
גם הקבצן הגידם מתגלה כמי שאינו בעל מום. אף שהוא "ללא ידיים", יש לו כוח בידיו יותר מאלה המתפארים בכוחם הרב.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק שנים עשר – מבצר של מים
הקבצן השישי והאחרון הוא היחיד היודע להיכנס למבצר עשוי מים, ולרפא את בת המלכה הפצועה. בתמונה מיוחדת זו נחתם סיפורו הבלתי גמור של רבי נחמן מברסלב.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק רביעי – הקבצן השני
ביום השני של חתונת הקבצנים מגיע הקבצן החירש. הוא מסביר את המעלה שבהיותו חירש, ומוכיח את יכולותיו להשיב את הסדר על כנו במדינה שאיבדה את "החיים הטובים".
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק שלישי
בחלק זה של הסיפור מופיע בחתונת הקבצנים הקבצן הראשון, העיוור. כמו שיעשו גם הקבצנים שאחריו, הקבצן מסביר כעת מדוע המום שלו אינו חיסרון אלא יתרון וכוח.
-
זושא
מעשה משבעת הקבצנים – חלק ראשון
חשיבותה של השמחה גם בזמנים של "נפילה" וכישלון, והסכנה הטמונה ב"חכמות" ובהשכלה.