רבי שמֶלקֶה ׁ(שמואל) הלוי הורביץ מניקֶלשבּוּרג [צ'ורטקוב 1726 – ניקלשבורג 1778]
רב ואדמו"ר חסידי נודע, מתלמידי המגיד ממזריטש.
נולד למשפחה מיוחסת של רבנים, סופרים ופרנסים. אביו, ר' צבי הירש, היה רבה של העיר צ'ורטקוב, ואחיו, ר' פנחס הורביץ, היה רב ופוסק חשוב ומחבר 'ספר ההפלאה' – מספרי העיון המרכזיים והמשפיעים ביותר בלימוד התלמוד.
מילדותו הצטיין ר' שמלקה בעיון התלמודי. למד עם אחיו בין השאר בישיבות בליטא, וכנראה היה אפילו מבאי ביתו של הגאון מווילנה, ראש המתנגדים לחסידות.
בהשפעת רבי אברהם הכהן מקליסק, אף הוא תלמיד חכם ליטאי שהפך חסיד, נסעו האחים לחצרו של המגיד ממזריטש, התקרבו לחסידות והפכו לתלמידיו. על פי המסורת החסידית, בתחילה התאכזב ר' שמלקה מהמגיד, שלא התבלט בלמדנותו. אך בהשפעת ר' זושא מאניפולי נשאר במחיצת המגיד עד שלמד להכיר את גדולתו ונעשה לתלמידו המובהק. המגיד ממזריטש העריך מאוד את גדולתם בתורה של ר' שמלקה ואחיו פנחס, ואמר עליהם: "מצאתי בית מלא נרות שלא דלקו. שמתי בהם ניצוץ של אש – דלקו כולם ונתרבה האור".
ר' שמלקה הפך לאחד מבחירי תלמידי המגיד, והיה לחבר ולמדריך למורים חסידיים רבים. הוא נודע בידיעותיו הרחבות בכל תחומי התורה, מן הקבלה אל התלמוד, ואף בידע כללי נרחב. דרשותיו התאפיינו בתחכום וברוחב הידיעה, ועל אף תפקידיו הציבוריים נטה ר' שמלקה גם אל ההתבודדות ואל עבודת הדבקות, כדרכם של החסידים.
ר' שמלקה היה מצדיקי החסידות המועטים ששימשו הן ברבנות והן באדמו"רות. הוא כיהן כרבה של ריטשוואל שבפולין ואחר כך בשיניווה שבגליציה, ולבסוף התמנה בשנת 1772 לרבה של ניקלשבורג, בירת מורביה. כעבור זמן היה לרבה של מדינת מורביה כולה – כהונה זו עוררה התנגדות עזה בקרב מתנגדי החסידות במדינה, אך אושרה על ידי הקיסרית מריה תרזה. בתוקף מעמדו ותפקידו, יצא ר' שמלקה נגד החרם שהוציאו רבני וילנה וברודי בשנה 1772 נגד החסידות, והגן על מנהגי החסידים בנושאים כמו תפילה, שחיטה ובעניינים אחרים שעוררו ביקורת.
בניקלשבורג התאספו סביבו חסידים רבים, ובהם ר' מנחם מנדל מרימנוב, ר' שלמה מקאשוב, ואף ר' מרדכי בנעט שלא נמנה על החסידים ומילא את מקומו של רבי שמלקה לאחר פטירתו, כרב העיר ניקלשבורג. גדולי הצדיקים החסידים בדור שאחריו היו תלמידיו – ר' משה לייב מסאסוב, ר' ישראל 'המגיד מקוז'ניץ', 'החוזה מלובלין', ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ר' מנחם מנדל מרימנוב, ובראשם ר' אלימלך מליז'נסק, מנהיג חסידות פולין וגליציה.
סיפורים בנושא ר' שמלקה מניקלשבורג:
-
זושא
טעם השבת
ר' פנחס מקוריץ מבטיח לאלו שחשבו כי אבדה התקווה, ולא יוכלו עוד להרגיש ולטעום את טעם השבת, שאם יתאמצו, יש עוד טעם המחכה להם. בתוך כך הוא מכין בעצמו דגים טעימים לכבוד שבת
-
זושא
איפה יש עוד מעיל כזה
ר' שמלקה מניקלשבורג נפרד מתלמידו, רבי משה לייב מסַסוֹב, ונותן לו שלוש מתנות: מטבע זהב, כיכר לחם ומעיל לבן. ר' משה לייב משתמש בשלושתן כדי להציל יהודי ממאסר.
-
זושא
להבין כדי לבקר
כשמוּנה ר' שמלקה לרב העיר ניקלשבורג, הקדיש את הדרשות הראשונות שלו לשבע החוכמות. הסיבה לכך הייתה כי האמין שאי אפשר לבקר משהו לפני שאתה מבין אותו
-
זושא
מי יענה אמן
ר' שמלקה מניקלשבורג גרם בלי כוונה לבואם של מלאכים, בזכות העובדה שהיה צריך מי שיענה "אמן" לאחר ברכתו. לדעתו, כל ברכה צריכה "עניית אמן", כלומר מפגש ותקשורת עם אחרים.
-
זושא
עד קצה גבול היכולת ועוד קצת
מדוע ר' שְׁמֶלְקֶה מנִיקְלְשְׁבּוּרְג מעמיד דרישה בלתי אפשרית בפני אדם שרוצה להיות תלמיד בישיבתו? ר' שְׁמֶלְקֶה עורך מבחני גיבוש לסיירת הישיבתית שלו: מי שלא נותן הכול ועוד קצת - לא עובר!
-
זושא
עצירות כספית
מדוע על פי ר' שְׁמֶלְקֶה מנִיקְלְשְׁבּוּרְג "כסף כמוהו כצואה"? כסף - עדיף שיהיה בחוץ ולא בפנים. הנוסחה של ר' שְׁמֶלְקֶה מנִיקְלְשְׁבּוּרְג להתנהלות כספית נכונה.
-
זושא
בית מלא נרות
לפעמים יש הכול ועדיין חסר משהו. הדבר היחיד שחסר הוא הניצוץ, האש והנשמה. כך אירע לשני האחים, ר' שמֶלקֶה ור' פנחס, בנסיעה שבה הפכו לחסידי המגיד ממֶזריטְש.
-
זושא
חסיד ותלמיד חכם
אף שלא נודע כתלמיד חכם, דווקא ר' זושא הצליח לענות על השאלה שעסקה בכתבי הרמב"ם. בכך מראה ר' זושא כי ניתן להיות חסיד נלהב וגם להצטיין בתורה.
-
זושא
קללת החסידים
החלטתם של החסידים לצאת למאבק כוחני במתנגדים לחסידות גורמת למות רבם.
-
זושא
כבוד הרב מניקלשבורג
ר' שמלקה נאבק במידת הגאווה. בחזרה שהוא עורך בחדר הוא הופך את גינוני הכבוד לאירוע קומי ונלעג, ובכך הוא מקווה להזכיר לעצמו את השקר והעיוות שיש בגינוני הכבוד המצפים לו.
-
זושא
איך מברכים על הרעה
איך אפשר לקבל בשמחה אירועים קשים שעוברים עלינו? המגיד ממזריטש מציע לשאול דווקא את ר' זושא, שטוען שלא ידע רעה מימיו
-
זושא
מאימתי
שני צדיקים לא יכולים ללמוד יחד? הלימוד בצוותא של רבי זושא וחברו רבי שמלקה נכשל כבר במילה הראשונה. הוויכוח כיצד לפרש את המילה חשף את ההבדלים שביניהם.