רבי יצחק מאיר רוטנברג (אלתר) (מאגנישוב 1799 – גור 1866)
מייסד שושלת חסידות גור. מכונה על ידי חסידי גור "חידושי הרי"ם" על שם ספרו.
נולד למשפחה המיוחסת למהר"ם מרוטנבורג. בילדותו היה מקורב אל ר' ישראל המגיד מקוז'ניץ – השדכן של הוריו – שלימדו תורה יחד עם נכדו. לאחר נישואיו בגיל שלוש עשרה עבר לגור בוורשה אצל חותנו. שם למד בישיבה, התפרסם בכישרונו הגדול וזכה לכינוי "העילוי מוורשה". בגיל שבע עשרה כבר פרסם את חידושיו לכמה מסכתות בתלמוד. גאונותו המופלגת הקנתה לו שם של פוסק בהלכה, וחיבוריו בהלכה נלמדים בקביעות בעולם הישיבות.
לאחר מותו של המגיד מקוזניץ הפך לתלמידו של ר' בונים מפשיסחה, ולאחר מותו של זה קיבל את מרותו של ר' מנחם מנדל מקוצק.
ר' יצחק מאיר לא רצה להתפרנס מרבנות, והתפרנס מעבודה בבית חרושת לטליתות ואחר כך מחנות של אריגים שנאלץ לסגור כעבור זמן. לאחר שאיבד את מקור הכנסתו, התמנה מטעם קהילת ורשה לדיין וראש ישיבה.
נוסף על גדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר גם כמנהיג ציבור. הוא תמך במרד הפולני שפרץ בשנת 1831, ולאחר דיכוי המרד על ידי הצאר נאלץ לברוח ללבוב ואף לשנות את שמו ל'אלתר'. רבי יצחק מאיר פעל רבות למען יהודי פולין, ויחד עם חברו הטוב רבי יצחק מוורקי נסע לערי השלטון ברוסיה ונפגש עם אנשי ממשל רבים. הוא התנגד לגזירת המלבושים של הצאר הרוסי ופסק שאין לקיים את הגזירה. בעקבות זאת נאסר, אך השתחרר כעבור זמן קצר בשל לחץ ציבורי בעדו. בעניין זה אף נפגש עם משה מונטיפיורי, מפגש שלא הניב תוצאות.
לאורך שנים רבות היה רבי יצחק מאיר תלמידו הקרוב ביותר של רבי מנדל מקוצק. לאחר מותו של רבי מנדל התקבל כממלא מקומו וניהל את חצרו מביתו בוורשה. בשונה מגישת קוצק המחמירה והקיצונית, נהג רבי יצחק מאיר בדרך של אהבה וקירוב. אל חצרו באו אלפי חסידים, ובעקבות כך עבר לעיירה גורא קאלווירא (גור) שבה כיהן בעבר אביו ברבנות. המעבר לגור נבע גם מחששו שהאווירה הפתוחה בוורשה תשפיע לרעה על החסידים הצעירים. גור הפכה למרכז החסידות בפולין ולשם דבר בתנועת החסידות.
שיטת חסידות גור הייתה שילוב בין החריפות והפיקחות שאפיינה את חסידות קוצק לבין העממיות של חסידויות לובלין וקוזניץ. במרכזה של שיטת גור היה לימוד התורה וההכרה הפנימית שהחסיד צריך לגלות בכוחות עצמו את אלוהות ה', ואילו הצדיק נתפס כמי שמכוון אותו לדרך זו ותו לא.
רבי יצחק מאיר נפטר לאחר מחלה שנגרמה כתוצאה מזיהום והרעלת דם כללית בעקבות פגיעת דלת שנפלה עליו.
לאחר מותו המשיכו את דרכו רבי חנוך העניך מאלכסנדר, ואחריו נכדו (של רבי יצחק מאיר) – ר' אריה לייב, בעל ה"שפת אמת".
סיפורים בנושא ר' יצחק מאיר אלתר מגור:
-
זושא
רופא מסתורי
אליהו הנביא מתגלה כאיש מודרני, גרמני, ומרפא את הילד יצחק מאיר, מי שיהיה לימים ר' יצחק מאיר מגור. לצורך כך שינה אליהו את לבושו ולבש אחרת את בגדיו
-
זושא
לראות את האושפיזין
כשרבי יהודה לייב מגור היה ילד, הוא רצה לראות בחג הסוכות את יצחק אבינו, האושפיזין של אותו היום. אביו הראה לו את אביו שלו: ר' יצחק מאיר אלתר.
-
זושא
לזרוק מקטרת לכבוד שבת
מה מבחין בין ימי חול לשבת אצל מי שמקצועו אינו כרוך בעבודת כפיים? ר' יצחק מאיר מגור נהג להדליק את המקטרת ולזרוק אותה ארצה כדי לסמל את כניסת השבת.
-
זושא
כל מקדש שביעי
חוכר יהודי שפרנסתו בסכנה מבקש עזרה מרבי יצחק מאיר אלתר מגור. ר' יצחק מאיר דורש את אחת מזמירות שבת שבהן מובטח שכר לשומרי השבת, וגוזר שהסכנה תתבטל
-
זושא
שפל ונבזה
מכל דבריו של ר' יצחק מאיר אלתר מגור זכר החסיד את דברי רבו על כך שחסידיו נאלצים להקשיב לאדם שפל ונבזה כמוהו.
-
זושא
זה בסדר גם בלי סדר
העוזר של הרב מנסה לעשות סדר בחצר הרבי. איש פשוט ומגודל שיער שנדחף להיכנס אל חדרו של הרבי, מלמד אותו שלפעמים סדר והיררכיה מסתירים את האמת הפנימית של בני האדם
-
זושא
על פתח הלב
ר' יצחק מאיר אלתר מגוּר מלמד אותנו באמצעות משל שניתן להכניס דברים אל לב סגור, כמו שנכנסים לחדרו הסגור של הרבי
-
זושא
מגיע לך יותר
מדוע דווקא אדם שאינו שומר את ההלכה מצליח? האם אין בכך סתירה למה שנאמר בתורה? עבור הרבי מגור אין בכך קושיה
-
זושא
אל תמכור את האמת
למרות היותו מתאים לכך, ר' יצחק מאיר מגור מסרב להיות רבי כל עוד מורו בחיים. הסיבה לכך אינה רק הענווה, אלא רצונו להמשיך להיות "תלמיד" ככל שניתן
-
זושא
הריצה אחרי הכרכרה
רבי יצחק מאיר מגוּר רואה אדם שרץ אחרי כרכרתו כדי לומר לו שלום, אך הוא אינו מאט. מדוע לא האט, מה רצה להשיג בכך?
-
זושא
רוב אשכנזי
הרבי מגור מסביר מדוע דווקא יהודים שפרקו עול מצוות הפכו להיות נבחרי הציבור של ורשה, בשעה שרוב היהודים שבה אינם כאלה.
-
זושא
רשעים של אמת
מי יצליח יותר - "רשע" הפועל מתוך מסירות ואמונה בדרכו, או "צדיק" שלא מתאמץ כל כך? מהתנהגותו של רוטשילד למד הרבי מגור מדוע מצליחה דרכם של רשעים.