הרב יהודה פתיה (1942-1858) היה מחשובי המקובלים בבגדד ואחר כך בירושלים. בתחילת דרכו למד בישיבת "מדרש בית זילכה", וכבר בגיל שבע-עשרה הוסמך לרב ולמורה על ידי חכם עבדאללה סומך, והיה לאחד מגדולי התורה בבגדד. את השכלתו בתחום הקבלה רכש אצל חכם יוסף חיים – הבן איש חי.
רבי יהודה פתיה היה מקובל מעשי. הוא היה בקיא בפתרון חלומות, ערך "תיקוני נפש" לנפטרים וטקסי הוצאת דיבוק, ורבים השכימו לפתחו כדי שיאציל עליהם מברכותיו. הרב פתיה עסק גם בצד ההגותי של הקבלה וכתב פירושים למקרא, לתלמוד ולקבלה בדרך הפרד"ס (פשט, רמז, דרש, סוד).
בשנת 1933 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
הרב פתיה חיבר ספרים רבים, ביניהם: "בית לחם יהודה" – פירוש על עץ חיים; "מנחת יהודה" – פירוש על דרך הפרד"ס לתנ"ך ולתלמוד, פתרון חלומות והוצאת דיבוק, וכן "חסדי דוד" – בקשות ותפילות שונות.