משחק 1

דג מלוח – משחק דג מלוח, כל פעם שחניך נתפס, הוא לא חוזר עד הסוף אחורה אלא הולך 3 צעדים אחורה.

• גם אם בדרך לאיזשהי מטרה אנחנו מרגישים שאנחנו לא מצליחים, או חווים כישלון וחוסר ביטחון זה לא מחזיר אותנו לגמרי להתחלה אלא רק כמה צעדים אחורה ואנחנו עדיין יותר קרובים ממה שהיינו בהתחלה.

מתודה 2

מחלקים את החניכים לקבוצות קטנות ונותנים לכל קבוצה חפיסת כוסות חד-פעמיות (או קוביות/ קפלות).

נבקש מהחניכים לבנות את המגדל הכי גבוה שהם יכולים ב-3 דקות.

במהלך הבנייה, המדריך יכול "לעשות רוח" או להרעיד קצת את המשטח.

נשאל את החניכים- מה קרה כשהמגדל רעד? האם ויתרתם או שבניתם שוב? האם המגדל היה יציב יותר כשבניתם בסיס רחב?

• ביטחון עצמי הוא כמו מגדל. לפעמים הוא מתנדנד או נופל, אבל אנחנו לומדים איך לבנות אותו חזק יותר בכל פעם.

משחק 2

מסלול מכשולים – נחלק את החניכים לזוגות, את מוביל והשני בעיניים עצומות מובל- נבנה מסלול מכשולים והם יצטרכו להוביל אחד את השני במסלול.

• במסלול מכשולים, החניך שעוצם עיניים חייב לסנן את כל הרעשים ולהתרכז רק בקול של החבר שמוביל אותו- בחיים, לפעמים כשאנחנו חווים חוסר בטחון זה קורה בגלל רעשי רקע מהסביבה וצריך שתהיה לנו יכולת להשתיק את הקולות המחלישים ולהקשיב לקול המעודד. בנוסף כל זאת המסלול מכשולים אי אפשר לרוץ מהר וצריך לעשות צעד צעד- לבנות ביטחון עצמי לוקח זמן אבל אחרי כל מכשול שעוברים צריך להיות שמחים עליו:)

מתודה 2

קפסולת זמן – כל חניך יכתוב לעצמו מכתב לעוד זמן מסוים (או שהמדריכים בסוף יקחו את המכתבים של כולם או שכל אחד יכתוב לעצמו תאריך שהוא יפתח את המכתב). 

כל אחד יכתוב לעצמו – פעולה אחת שהוא מרגיש שהוא נמנע ממנה היום בגלל חוסר ביטחון (לדוגמא: לדבר מול כולם, לגשת למישהו חדש), איפה הוא היה רוצה לראות את עצמו כשהוא יפתח את המכתב בחינת הביטחון העצמי. 

• ביטחון הוא השקעה לטווח ארוך וצריך לעבוד עליו כל הזמן וגם בדרך לעצור ולראות תוצאות של התקדמות עצמית.

סיפור ודיון

נער בר המצווה עמד נרגש על במת בית הכנסת שבעיר חלאב שבסוריה. המתפללים והאורחים השתתקו והנער החל לשאת את דרשת בר המצווה שלו.

ואז, באמצע הדרשה, קם אחד מן החכמים, והחל להתווכח עם הילד ולתקנו, והסביר לו מדוע הוא טועה. הנער המבולבל הביט בחכם והשתתק.

מיד קם חכם אברהם ענתבי, שהיה ראש רבני סוריה, השתיק את החכם ואמר לו בשקט "אתה כבר חכם! אם רק תיתן לו לדבר, אולי יום אחד יהפוך גם הוא לחכם גדול."

להרחבות על הסיפור – הקטן יהיה לגדול.

• איך לדעתכם הרגיש הנער כשקטעו אותו באמצע הדרשה?
• מה יכולה השפעה של הערה פומבית להיות על הביטחון העצמי של ילד או נער?
• למה חכם אברהם ענתבי בחר להגן על הנער במקום לשתוק?
• האם קרה לכם שמישהו האמין בכם ברגע של חוסר ביטחון? איך זה השפיע עליכם?

סיכום

הסיפור מלמד אותנו עד כמה ביטחון עצמי נבנה או נפגע ברגעים קטנים, במיוחד מול קהל ואנשים בעלי סמכות. הנער עמד באומץ ודיבר, אך מילה אחת של ביקורת פומבית הספיקה כדי להשתיק אותו. חכם אברהם ענתבי הבין שביטחון עצמי חשוב לא פחות מידע, ושלעיתים התפקיד של המבוגרים והחכמים הוא לא להוכיח שהם צודקים, אלא לאפשר לאחרים לצמוח. כאשר נותנים מקום, סבלנות ועידוד – גם מי שעדיין לומד יכול להפוך בעתיד לאדם בטוח ובעל השפעה. ביטחון עצמי נבנה לאט לאט עם הרבה השקעה והתמדה ופרגון עצמי.