מתודה 1

נבקש מכל חניך לעיין בסידור שלו ולבחור קטע/משפט/מילה שהוא מתחבר אליו מהתפילה, שתפס לו את העין- וכל אחד יכתוב את הקטע על בריסטול/דף, ויוסיף תפילה אישית ליד הקטע.

משחק 1

המלך אמר – בוחרים חניך אחד שהוא "המלך", והוא צריך להגיד לשאר החניכים מה לעשות. רק כשהוא אומר המלך אמר, החניכים צריכים לעשות מה שהוא אמר.

אפשר ללמוד מהמשחק לא לעשות את הדברים על אוטומט, תפילה יכולה להיות אוטומטית

מתודה 2

נפזר על הרצפה משפטים שקשורים לתפילה (נספח 1), כל חניך יבחר משפט ונעשה סבב שבו כל אחד יסביר למה הוא התחבר למשפט הזה.

משחק 2

עומדים במעגל, כל אחד מחברי הקבוצה יתן יד לאחד מהחניכים במעגל (לא מי שלידו) ככה שיוצא שכל אחד מחזיק ידיים לשני אנשים שונים מהמעגל ונוצר מעגל מסורבל עם מלא מלא קשרים, ניתן לחניכים הנחייה להפוך את המעגל למסודר בלי לעזוב ידיים אחד לשני (אמור לעבוד…) 

הקשר של המשחק לתפילה הוא שהמשחק מדבר על קשרים, לפעמים הקשר מסובך ומסורבל אבל אם נתמיד ולא יעזוב ידיים ונפעל המעגל יכול לחזור להיות שלם, גם התפילה היא הקשר שלנו עם הקב"ה יש לנו אחריות לא לעזוב ידיים ולא להתייאש גם כשלפעמים קשה ולהאמין שה' שם לשמוע אותנו.

סיפור ודיון

מעשה באדם שהיה רועה בהמות ולא ידע להתפלל מן הסידור. וכל יום היה אומר: "ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שאילו היו לך בהמות והיית נותן לי לשומרן, לכולם הייתי שומר בשכר ולך הייתי שומר בחינם כי אני אוהב אותך".

פעם אחת הלך תלמיד חכם אחד בדרך ושמע את תפילתו של הרועה. אמר לו: "שוטה! אל תתפלל כך". שאל אותו הרועה: "אם כך, איך אתפלל?". מיד לימד אותו את סדר הברכות, את קריאת שמע ואת תפילת העמידה כדי שלא ימשיך לומר לקב"ה מה שהיה רגיל לומר. לאחר שהלך אותו תלמיד חכם שכח הרועה את כל מה שלימד אותו ולא התפלל, אבל גם התבייש לומר את מה שהיה רגיל בגלל דבריו של החכם המכובד.

בחלום הלילה ראה אותו תלמיד חכם שאומרים לו: "לך ואמור לרועה שיחזור לומר את מה שהיה רגיל לומר קודם שבאת אליו. ואם לא תלך דע שתמצא אותך רעה, כי גזלת לי אחד מן העולם הבא". תמה התלמיד: איזה ערך יש בדברי הרועה? הרי אין כאן לא תורה ולא מעשי מצוות, אלא שהרועה חשב לעשות טובה ויצא ממנה דבר גדול כי האלוהים רוצה את הלב הפתוח.

להרחבות על הסיפור – לא לקלקל את תפילת התם.

• מדוע לדעתכם אמרו לאותו תלמיד חכם לחזור לרועה ולהגיד לו לחזור להתפלל מה שהיה רגיל?
• מה עדיף בעיניכם- תפילה מהסידור/ תפילה אישית?
• מתי אתם מצליחים להתכוון יותר- כשאתה מתפללים בעל פה, או כשאתם קוראים מהסידור?

סיכום

לתפילה שלנו יש כוח גדול בעולם. תפילה יכולה להיות תפילה מהסידור, שירה, או סתם כמה מילים של כנות מהלב. תמיד יש דרך להתפלל ולבקש, להודות על מה שיש לנו. ראינו בסיפור שגם אדם פשוט שלא ידע להתפלל מהסידור הצליח להתפלל מהלב, ורואים את החשיבות של התפילה האישית הזו.

לפעמים התפילה שלנו הופכת למשהו אוטומטי, וצריך לנסות כל יום מחדש להתחבר למשפט אחד כדי להפסיק את האוטומטיות הזו.

גם אם יש תחושה שהתפילה לא תמיד נענית מהר, צריך לדעת ולזכור שהיא נוגעת ומזיזה משהו קטן בעולם.