מתודה 1

עומדים במעגל, חניך הראשון מחזיק חוט צמר והוא מחזיק בקצה של החוט. כל חניך אומר משהו קטן שהוא עשה למען מישהו או שהוא פעל ומוסר את החוט לחניך אחר שעומד מולו. כל החניכים אומרים ומוסרים.

• בסוף הסבב נראה שנוצר משהו גדול מכל החוטים. גם מעשה קטן כשהרבה עושים יוצא משהו גדול.

משחק 1

חבוש בקבוק – חניך אחד הוא הסופר, הוא עומד בנקודה מסוימת בשטח שמגבילים מראש שבו מותר להתחבא. חניך אחר יבעט בבקבוק והתופס יצטרך ללכת להביא אותו ולחזור למקום שעמד בהתחלה. בזמן שהוא מביא כל שאר החניכים הולכים ומתחבאים.

התופס צריך למצוא את כולם אבל באותו זמן גם צריך לשמור על הבקבוק, אם השטח פנוי חניך אחד שמתחבא יכול לצאת ולבעוט בבקבוק ובכך הוא מחזיר את כולם למשחק.

• כמו שבמשחק חניך אחד שהיה לו את הכוח והרצון לצאת ולעזור לכולם במשהו קטן ובזה הוא החזיר את כולן למשחק ככה גם בחיים לפעמים משהו קטן שאפשר לעשות בשביל האחר יכול לגרום לו לשותפות ושמחה רבה.

משחק 2

תופסת כיפים

מי שנתפס אפשר להציל אותו בעזרת כיף והוא חוזר למשחק.

• מעשה קטן שנותן למישהו אחר.

מתודה 2

אפשרות ליום חול – נחלק לכל חניך כמה פתקיות קטנות, וכל אחד יכתוב על כל פתקית משהו שהוא לוקח על עצמו לעשות ביום יום (יותר ספורט, תפילה, להגיד בוקר טוב לאנשים וכו'). לאחר מכן נדביק את כל הפתקיות על לוח גדול וזה יתן לחניכים רעיונות ומוטיבציה לבצע את המשימות.

אפשרות לשבת –  נעשה סבב, כל חניך יגיד משהו שהוא לוקח על עצמו לעשות ביום יום. כשהם ישמעו אחד השני זה יוכל לתת להם רעיונות לעוד דברים שהם רוצים לקחת על עצמם.

סיפור ודיון

הרב אברהם חזן, רב המשטרה ושירות בתי הסוהר, היה מאנשי המעשה. כשחלה במחלה קשה וסבל מכאבים שאלה אותו אשתו רוחמה (ריימונד): "אלבר, מה חסר לך? מה היה משמח אותך יותר מכול?"

הרב חזן הביט בה במבט מיוסר ואמר בקצרה: "לעשות".

להרחבות על הסיפור – לעשות.

• מה אפשר ללמוד על הרב אברהם חזן מהתשובה שענה?
• למה עשייה יכולה להיות מקור לשמחה, אפילו יותר מנוחות או מנוחה?
• מתי בחיים הרגשתם שהעשייה עצמה מילאה אתכם, גם אם היה קשה?
• איך עשייה קשורה לתחושת ערך עצמי?

סיכום

הסיפור על הרב אברהם חזן ממחיש שהעשייה היא לא רק פעולה אלא מקור משמעות ושמחה אמיתית בחיים. גם ברגעי סבל וכאב, מה שחיזק אותו ושגרם לו לתחושת סיפוק הייתה האפשרות לעשות למען אחרים, לפעול ולהשפיע. המסר מקאה שמשמעות החיים מגיעה מהעשייה – מהיכולת לקחת חלק בעולם, להוסיף טוב, ולתרום לאחרים, גם בדברים קטנים ויומיומיים.