משחק 1

נבקש מכל החניכים לעמוד על הספסלים, כל פעם המדריך יבוא ויוציא ספסל מהמעגל, החניכים שעל הספסל יעברו לספסל אחר בלי לגעת ברצפה. המדריך ימשיך להוציא ספסלים עד הכמות המינימלית שבה אפשר שכל החניכים יעמדו על ספסלים.

מטרת המשחק – להראות שלקבוצה ולעבודה משותפת יש כוח גדול, בתוך הקבוצה עוזרים אחד לשני.

מתודה

נבקש מכל חניך להוציא כמה שיותר מילים ממילה/ ממשפט מסויים בדקה וחצי (לדוגמא- אנציקלופדיה) 

אופציה מתאימה לשבת- נבקש מכל חניך לאסוף כמה שיותר פריטים בסניף בצבע/ סוג מסויים בדקה וחצי.

אחרי שנגמר הזמן נבקש מהחניכים להתחבר לקבוצה אחת או כמה קבוצות קטנות במידה ויש הרבה חניכים. עכשיו נבקש מהחניכים לבצע את אותה משימה רק הפעם כקבוצה ונראה שהחניכים מצליחים להשיג הרבה יותר מילים/ פריטים.

נסביר לחניכים שברגע שפועלים כקבוצה ולא כיחידים יש כוח הרבה יותר גדול ומצליחים להשיג הרבה יותר.

משחק 2

חבוש בקבוק- נבקש מתנדב אחד שהוא יהיה התופס. 

חניך אחר יבעט בבקבוק פלסטיק רחוק כמה שאפשר והתופס ילך להביא את הבקבוק ויחזור למקומו.

בזמן שהתופס מביא את הבקבוק כל שאר החניכים רצים להתחבא. ברגע שהתופס החזיר את הבקבוק הוא צריך להתחיל לחפש את חברי הקבוצה, כל אחד שהוא מוצא הוא נוגע בבקבוק ואומר את שמו.

אם התופס מתרחק מהבקבוק אחד החניכים שמתחבא יכול ללכת ולבעוט שוב בבקבוק ובכך להציל את שאר חברי הקבוצה ולהחזיר אותם למשחק.

נלמד מהמשחק שלפעמים חבר אחד יכול לעזור לקבוצה שלמה.

מתודה 2

"חזירים קפיטלסטים"

נחלק לכל חניך 2 פתקים ב2 צבעים שונים (למשל אדום וירוק)

כל החניכים יורידו את הראש ויעצמו עיניים. בכל פעם לכל חניך יש 2 אופציות- להרים את הפתק האדום, או את הפתק הירוק. 

אם כל החניכים מרימים פתק בצבע אדום- כולם מקבלים טופי אחד 

אם כל החניכים מרימים אותו פתק בצבע אדום חוץ מחניך 1 שמרים את הפתק הירוק- אותו חניך שהרים ירוק מקבל 3 טופים. 

אם יותר מאחד מרים ירוק- אף אחד לא מקבל טופים.

סיפור ודיון

חכם יוסף חיים – בן איש חי – דרש על ערך האחדות והערבות ההדדית, והביא משל כיצד ניתן להגיע אליהן: אדם אחד יצא לדרך עם בנו הקטן לעיר רחוקה. ומכיוון שבנו היה צנום וחלש הוא סייע לו לאורך הדרך, כשעלו בהרים הוא נתן לו יד מחזקת, וכשחצו את הנהר הוא נשא אותו על כתפו. לאחר מסע ארוך ומפרך הם הגיעו אל יעדם בלילה אך העיר הייתה מוקפת חומה, השערים היו סגורים, והשומרים כבר הלכו לישון בביתם.

האב ובנו כבר התכוונו לישון בשדה שברחבת השער, אלא שהקור היה עז ואף החל לרדת גשם זלעפות ולא היה ניתן להמתין בחוץ עד אור היום. האב ידע שהשומרים נוהגים להניח את מפתחות השער מתחת למחצלת הפרוסה בחדר המשמר, ולפתע שם לב שיש חלון קטנטן המוביל דרך תעלה צרה אל פנים המבנה.

אמר האב לבנו: "ראה בני, כל הדרך אתה היית זקוק לי. כשהיית עייף נשאתי אותך, וכשהגענו לנהר הנחתי אותך על כתפי. כעת הגענו לשערי עיר הסגורים ואני זקוק לך, כי אתה קטן קומה. היכנס דרך החלון והבא לנו את המפתח וכך נוכל להיכנס, כי הגשם חזק ולילה ארוך עוד לפנינו.

וכך היה. הבן הצנום נכנס בדוחק דרך החלון, מצא את המפתח ומסרו לאביו שפתח את השער ונכנס פנימה אל העיר.

סיים חכם יוסף חיים ואמר: הרי הקטן היה צריך את הגדול בדרך, והגדול היה צריך את הקטן בכניסה לעיר. ברא האל את העולם באופן שבו כולם זקוקים לכולם וכך החיבור יביא לשלום ואחדות.

להרחבה על הסיפור – חיסרון שהוא יתרון.

• האם לדעתכם האב והבן היו יכולים להסתדר אחד בלי השני?
• מה התרומה של כל אחד מהם בסיפור?
• מה אתם לומדים מהסיפור על כוח של קבוצה?
• תנסו לחשוב על סיטואציה שבה הייתם בקבוצה ובלי הקבוצה לא הייתם מסתדרים

סיכום

בקבוצה יש כוח שאי אפשר לייצר לבד. יש דברים שהרבה יותר קל לעשות כשנמצאים בתוך קבוצה. כשכל אחד מביא אותו משהו קטן מעצמו, זה יוצר משהו חזק. 

צריך לדעת לתרום מעצמי לאחר, וגם לדעת לקבל עזרה בתוך הקבוצה. 

אנו לומדים מהסיפור שהאב והבן לא היו יכולים להסתדר אחד בלי השני, ושכל אחד תרם במה שהוא יכול. גם בתוך קבוצה, כל אחד מביא את היתרונות שלו וזה יוצר משהו מדהים

גם בסניף, לקבוצה שלנו יש כוח גדול של השפעה. צריך לדעת להשקיע בכוח הזה ולא לזלזל בו.