פתיחה

נפתח בסבב שבו כל אחד יגיד מה המקום האהוב עליו בארץ ישראל/ מה מיוחד לדעתו בארץ שלנו.

לאחר הסבב נשאל שאלה לדיון-

מדוע באמת לעלות דווקא לישראל? גם בישראל יש קשיים, אמנם קשיים אחרים מפעם… למה לא לגור בארה”ב או במקום אחר שנוח ליהודים? מה מחזיק אותנו דווקא פה?

משחק 1

חתול ועכבר- נעמוד במעגל, ונבחר 2 חניכים. אחד יהיה העכבר- ויעמוד בתוך המעגל, והשני יהיה החתול- והוא עומד מחוץ למעגל. על החניך שהוא החתול לנסות לתפוס את החניך שהוא העכבר. כל שאר חברי הקבוצה עוזרים להגן על העכבר.

• המשחק מציג את הרצון העז שהיה לנו להגיע את הארץ הזאת, כמה נלחמנו עליה כשהיינו מרחק נגיעה ממנה- וזה שאנחנו כאן מחייב אותנו להעריך אותה ואת זה שנולדנו בה.

משחק 2 – הכרת הארץ

״התחברתי״- על מקומות בארץ. נשב במעגל, חניך אחד יתחיל ויגיד ״הייתי בירושלים״ (או בכל מקום אחר בארץ), מי שמתחבר- כלומר גם הוא היה באותו מקום, אומר התחברתי ומקבל את החבילת במבה. הוא לוקח במבה אחת וממשיך- ״הייתי בתל אביב״ וכך הלאה. 

מתודה

נחלק לכל חניך דף חלק, ונבקש מהם שכל אחד יצייר את בית החלומות שלו. (הבית עצמו, מי שגר מסביבו, ההרגשה שבתוך הבית). אם חניך מעדיף לכתוב אפשר גם. חשוב: לא להגביל – זה לא חייב להיות מציאותי.

לאחר שהם מסיימים לצייר, נבקש מכמה חניכים לשתף מה הם ציירו ולמה.
אפשר לשאול אותם כמה שאלות שיכוונו אותם מה להציג- מה הדבר שהכי חשוב לכם בבית שציירתם? מה גורם לכם להרגיש שזה בית ולא רק מבנה?
האם הבית הזה הוא רק בשבילכם, או שיש בו מקום גם לאחרים?

עדיין לא נסביר לחניכים את ההקשר לפעולה.

סיפור ודיון

"יום-יום היה רוכב דוב דוד פלמן על חמורו בחולות החמים, כולו עייף ושזוף מן השמש הבוערת, אך ליבו חוגג ושמח כי על אדמת הקודש הוא רוכב. הוא חושב על הדרך הארוכה שעבר מילדותו במזריטש שבפולין ועד חייו כעת בכפר סומל שבארץ ישראל, מחיי המסחר ועד חיי העבודה בשדה, ומהרהר בליבו: במה זכה הוא לפני הקדוש ברוך הוא, שהוא טועם כעת מחיי אבותינו בעבר, בתקופה שבה ישב עם ישראל על אדמתו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו?

פגש אותו אחד מבני עירו מזריטש, התפלא לראותו ואמר: "ר' דוב דוד, תלמיד חכם מיוחס שכמוך, רוכב על חמור בבגדים פשוטים, בלי חליפה?"

"כאן בארץ ישראל", עונה לו דוב דוד, "אנו מרגישים את עצמנו כמו בביתנו. האם אינך רגיל בביתך לפשוט את החליפה מעליך? בארץ ישראל אנו צריכים לחיות חיים רגילים ופשוטים, ולעשות כל עבודה בעצמנו, ולא להיות כאדונים שמלאכתם נעשית בידי אחרים".

להרחבה על הסיפור – להרגיש בבית.

שאלות לדיון עם החניכים –

• דוב דוד משווה את ארץ ישראל לבית. אילו דברים מהציור שלכם אפשר למצוא גם בארץ ישראל?
• האם אתם מרגישים שאתם מתייחסים לארץ הזאת כמו לבית שלכם? 
• האם בית תמיד נוח וקל? מה עושים כשקשה בבית?
• אם דוב דוד היה פוגש אותנו היום- מה לדעתכם הוא היה מבקש שניקח על עצמנו ביחס לארץ ישראל?

סיכום

דורות רבים חלמו על ארץ ישראל, נאבקו למענה ועשו הכל כדי להגיע אליה ולחיות בה. ארץ ישראל מספרת את הסיפור של העם היהודי, סיפור בין אלפי שנים, ארץ ישראל היא לא רק מקום שגרים בו, אלא הבית שלנו. ובבית לא מחכים שמישהו אחר יעשה בשבילנו, אלא שואלים מה אני יכול לעשות. כמו דוב דוד, שבחר לחיות בארץ בפשטות ולעבוד בעצמו, גם אנחנו צריכים לבחור בכל יום לקחת אחריות על הבית שלנו – במעשים קטנים, ביחס שלנו לאחרים ובשמירה על המקום שבו אנחנו חיים. שנזכה לראות את כל האחים שלנו מהגלות כאן בארץ.