פרוצה או עגונה
מדוע ריחם ר' יצחק מוורקי על אישה חוטאת, שילדה ילד מתוך יחסים אסורים עם גבר זר? וכיצד שכנע את חסידיו לסייע לה?
כאשר היה רבי יצחק מווּרקִי בעיר ורשה, באה אליו אישה אחת וילד בזרועותיה. בעלה הוגלה לסיביר כבר לפני שבע שנים, וכעת ביקשה, שיעזור הרב וישתדל בעבור בעלה, אולי יביאו אותו אל מקום שיש בו רב, כדי שיוכל לשלוח לה גט, ולהתיר לה בכך להינשא מחדש.
תמהו הנוכחים על חוצפתה של האישה. הלוא ילד כבן שנתיים בידיה, שהרתה אותו לזנונים, ללא גט מבעלה. ומה לזונה זו כאן?
אז פנה הרבי אל אחד מחשובי החסידים, רבי מוֹטְל מקַלוֹשין, ואמר: "רחמנות. ראוי מאוד לרחם עליה! – הנה אישה זו יכולה להמשיך ולחיות עם איש אחר בעבֵרה, אלא שהיא רוצה לעשות זאת באופן הראוי והמותר!"
אז השתדל ר' מוטל, שהיה עשיר גדול, לסייע לאותה האישה, עד שהצליח בכך.
ר' יצחק מוורקי נודע במידת הרחמים ובמעשים הרבים שעשה למען אלה שנזקקו לסיוע. מבחינת הרבי, אפילו חוטא הוא קודם כול אדם מסכן, הראוי לרחמים.
במקרים שבהם ראתה הסביבה רק איסור ועבֵרה, הצליח הרבי להבין את הסיבות ואת המצוקה שהביאו אל החטא שנעשה, ומתוך כך לרחם ולא לכעוס.
בסיפור זה, הרבי בוחר שלא להסתכל על החטא שעשתה האישה, אלא על רצונה לשנות את המצב, ולחיות בחיי נישואין באופן המותר על פי ההלכה והחוק.
מידת הרחמים של הרבי לא עוררה את התנגדותו של החסיד העשיר ר' מוטל, אלא שינתה את גישתו אל האישה, עד שבסופו של דבר התגייס לסייע לה.
