נשים בצל הסוכה
הרבנית שמחה צדקה אינה מוכנה לוותר על מצוות סוכה החביבה עליה
גם לעת זקנתה הקפידה הרבנית שמחה צדקה על מצוות סוכה. כמה ימים לפני חג הסוכות, כשטרחה הרבנית על הקמת הסוכה, אמר לה אחד הנכדים: "סבתא, לשווא את טורחת בהקמת סוכה ובישיבה בה, הלוא נשים פטורות ממצוות סוכה!"
ביקשה הרבנית מנכדה שיביא לה מן המדף את ספר ההלכה "כף החיים" לר' יעקב סופר, ויפתח בהלכות סוכה, שם הראתה לו שאכן נשים פטורות ממצוות סוכה, אך אם הן מקיימות את המצווה, הרי הן עושות נחת רוח לאלוהים, ויש להן שכר גדול.
הוסיפה הרבנית צדקה והסבירה: "הסוכה היא 'צילא דהימנותא' [=צל האמונה], והיא נועדה להזכיר לנו את חסדי ה' לעם ישראל במדבר. וכי אין זה נוגע גם לנו הנשים?!"
חכמים פטרו את הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, כלומר מצוות שקיומן תלוי בזמן מסוים, וביניהן גם מצוות הסוכה. מנקודת מבט זו בוחן הנכד את ישיבתה של סבתו בסוכה, ולכן חושב שהטרחה בסוכה מיותרת.
סבתו הרבנית צדקה, לעומת זאת, מתעקשת על הישיבה בסוכה מתוך נקודת מבט רוחנית. מבחינתה, הסוכה, המכונה בתורת הסוד "צל האמונה" היא הזדמנות למפגש אינטימי עם השכינה, ומכאן נובעת הכמיהה העזה שלה לשבת בסוכה.
