מעשה משבעת הקבצנים – חלק חמישי – הקבצן כבד הפה
בחתונה מופיע הקבצן השלישי, המגמגם כבד-הפה. כקודמיו הוא מסביר את המום שלו כניתוק מן המצב הגשמי הנחות, ומברך גם הוא את הזוג שיהיו כמוהו.
ביום השלישי של שבעת ימי המשתה זכרו הזוג את הקבצן השלישי, המגמגם כבד-הפה. והיו בוכים ומתגעגעים: "איך מביאים לכאן את הקבצן הזה?"
בתוך כך – והנה הוא בא, ואמר: "הנני!" ונפל על צווארם ונישק אותם. ואמר להם גם כן כנ"ל: בתחילה בירכתי אתכם שתהיו כמוני, ועתה אני נותן לכם זאת כמתנת חתונה, שתהיו כמוני.
ואתם סבורים שאני כבד-פה? אין אני כבד-פה כלל, אלא שהדיבורים של בני העולם שאינם שבחים להשם יתברך אין בהם שלמות, ואז אני נראה כמי שמכבידים על פיו. אבל באמת אין אני כבד-פה כלל. אדרבה – אני איש מילים ודברן נפלא מאוד, ואני יכול לומר חידות ושירים נפלאים, עד שאין שום אדם בעולם שלא ירצה לשמוע אותי.
ובחידות ובשירים שאני יודע לומר יש את כל החכמות. ולא רק אני אומר זאת, אלא יש לי הסכמה על כך מאותו האיש הגדול, שנקרא איש החסד האמיתי. ויש לי על כך סיפור שלם:
פעם אחת ישבו כל החכמים, וכל אחד התפאר בחכמתו. זה התפאר שהמציא בחכמתו דרך לעשיית ברזל; וזה התפאר שעשה מין מתכת אחרת; וזה התפאר שהמציא בחכמתו דרך לעשיית כסף, שהוא חשוב עד מאוד; וזה התפאר שהמציא דרך לעשיית זהב; וזה התפאר שהמציא כלי מלחמה; וזה התפאר שהוא יודע לעשות את המתכות האלו שלא מאותם הדברים שהאחרים עושים מהם את המתכות האלו; וזה התפאר בחכמות אחרות. הרי יש כמה דברים שהמציאו בעולם על ידי חכמות – חומרי גלם שונים, אבק שרֵפה, וכיוצא באלו. והיה כל אחד מתפאר בחכמתו.
היה שם חכם אחד שאמר: "אני חכם יותר מכם, כי אני חכם כמו היום." ולא הבינו מה כוונתו שהוא חכם כמו היום.
ואמר להם: "את כל החכמות שלכם אפשר לקבץ לכדי שעה אחת בלבד. אף על פי שכל חכמה וחכמה נלקחת מיום אחר, לפי מה שנברא באותו היום, אף על פי כן יכולים על ידי חכמה לקבץ את כל החכמות האלו לשעה אחת. אבל אני חכם כמו יום שלם."
שאלתי אותו: "כמו איזה יום אתה חכם?"
אמר החכם: "איש זה חכם ממני מפני שהוא שואל כמו איזה יום אני חכם. אבל אני חכם כמו איזה יום שתרצו."
ישאל השואל, מדוע מי ששואל "כמו איזה יום" הוא חכם יותר מאותו החכם שדיבר אחרון? הלוא הוא חכם כמו איזה יום שירצה! יש על כך סיפור שלם:
כי איש החסד האמיתי הוא באמת איש גדול מאוד. והקבצן הכבד-פה הולך ומקבץ את כל החסדים של אמת, ומביא אותם אל איש החסד האמיתי.
והתהוות הזמן נעשית בעיקר על ידי החסדים של אמת. והכבד-פה הולך ומקבץ את כל החסדים של אמת ומביא אותם אל איש החסד האמיתי, כנ"ל.
סיפוריו של קבצן זה עוסקים בממד הזמן, וביכולתו של קבצן פלאי זה להציל את הזמן ולגרום לו להמשיך ולהתקיים.
בסיפור הראשון שהוא מספר מופיעים חכמים העוסקים באלכימיה – תחום ידע שקדם לכימיה המודרנית, ועסק ביצירת חומרים ובתכונותיהם הפיזיות והמאגיות.
כמו בקטעים אחרים בסיפור, מעשים טובים הנראים כפשוטים מתבררים כבעלי עוצמה ומשמעות, יותר מכל החכמות והעושר שבעולם. כאן מתברר כי מעשי "חסד של אמת" – חסד אמיתי ללא ציפייה לגמול – שאוסף הקבצן, הם המניעים את מהלך הזמן כולו. רעיון זה מפותח בעיקר בחלקו הבא של הסיפור.
