הסיפור

הרב מרדכי זאב, רבה של העיר לבוב שמע את הסיפורים על מעמדו הנכבד של רבי אלימלך מלִיזַ'נְסְק וכתב לו מכתב:
"כבוד הרב, שמעתי שאתה מתפאר שאתה זוכה לגילוי אליהו הנביא, האם תוכל ללמד אותי איך להגיע בעצמי לרמה הזאת?"
ענה לו ר' אלימלך:
"אני לא אמרתי מעולם שיש לי גילוי אליהו, אבל עכשיו כשכבודו שואל אותי, אני יכול להגיד שגם הקטן שבקטני תלמידי יש לו גילוי אליהו, אבל כבודו לא נברא לדברים כאלה אלא רק לתורת הנגלה, ימשיך נא ללכת בדרכו זו גם להבא, ואין לו עסק בנסתרות.

---

על הסיפור

הסיפור מעמת בין שתי תפיסות של "גילוי אליהו" – זו של המתנגדים וזו של החסידים. הרב המתנגד מבקש לדעת איך אפשר להגיע לגילוי אליהו, עבורו מדובר בהישג והוא חושב שגם ר' אלימלך מתפאר בהישג הדתי-רוחני שלו. בתשובתו, ר' אלימלך נמנע מלהתפאר בגילוי אליהו, ואינו רואה בו הישג אישי. בשביל הקהילה החסידית, גילוי אליהו הוא חלק מאורח החיים היומיומי, משהו שכל אחד מהתלמידים נוכח בו, ואינו הישג שאפשר לשאוף אליו כמטרה בפני עצמה. לכן, ר' אלימלך אומר לרב המתנגד שאין טעם שיעסוק בעניינים הללו. הוא אומר לו שלימוד התורה שלו הוא בעל ערך גדול בפני עצמו גם אם לעולם לא יגיע לגילוי אליהו. ר' אלימלך מבהיר למתנגד שאל לו לעסוק בנסתרות כי זהו אינו ייעודו בחיים.