לא לקלקל את תפילת התם
רועה שלא ידע להתפלל היה פונה כל יום לאלוהים בצורה מיוחדת. האם תפילה מן הסידור עדיפה על פני פנייה כזאת?
מעשה באדם שהיה רועה בהמות ולא ידע להתפלל מן הסידור. וכל יום היה אומר: "ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שאילו היו לך בהמות והיית נותן לי לשומרן, לכולם הייתי שומר בשכר ולך הייתי שומר בחינם כי אני אוהב אותך".
פעם אחת הלך תלמיד חכם אחד בדרך ושמע את תפילתו של הרועה. אמר לו: "שוטה! אל תתפלל כך". שאל אותו הרועה: "אם כך, איך אתפלל?". מיד לימד אותו את סדר הברכות, את קריאת שמע ואת תפילת העמידה כדי שלא ימשיך לומר לקב"ה מה שהיה רגיל לומר. לאחר שהלך אותו תלמיד חכם שכח הרועה את כל מה שלימד אותו ולא התפלל, אבל גם התבייש לומר את מה שהיה רגיל בגלל דבריו של החכם המכובד.
בחלום הלילה ראה אותו תלמיד חכם שאומרים לו: "לך ואמור לרועה שיחזור לומר את מה שהיה רגיל לומר קודם שבאת אליו. ואם לא תלך דע שתמצא אותך רעה, כי גזלת לי אחד מן העולם הבא". תמה התלמיד: איזה ערך יש בדברי הרועה? הרי אין כאן לא תורה ולא מעשי מצוות, אלא שהרועה חשב לעשות טובה ויצא ממנה דבר גדול כי האלוהים רוצה את הלב הפתוח.
סיפורים רבים עוסקים בערכה הנעלה של תפילתו הספונטנית של האדם התמים שאינו יודע להתפלל אך מביע רגשות כנים וטהורים. אך מיד עולה השאלה: האם לא עדיף ללמד את המתפלל התמים את התפילות שבסידור?
הסיפור מעמת את מוטיב תפילתו של הרועה התם עם שאלה זו, ועומד על ערכה של תפילת התם גם מול האפשרות האחרת. הגיבור הוא רועה נבער שחושב על אלוהים כעל לקוח מועדף שהוא מוכן לעבוד עבורו בחינם. התפיסה הזאת מעוררת זעזוע אצל תלמיד חכם שפוגש בו, והוא מנסה ללמד אותו את התפילות המוכרות. אך הצלחתו היא חלקית בלבד. הוא מצליח לבייש את הרועה ולהניא אותו מלחזור על תפילתו, אך איננו מצליח ללמד אותו את התפילות מן הסידור, וכך נשאר הרועה קרח מכאן ומכאן.
הסיפור מסתיים בחלום שבו מקבל הרועה פנייה, ככל הנראה מאלוהים, המאיים עליו בעונש על שלקח ממנו את הרועה שראוי להגיע לעולם הבא בשל תפילתו. כך מבין התלמיד את ערכה הרב של תפילה היוצאת מן הלב באהבה.
