הסיפור

כשהגיע בנו של רבי חנוך הֶנִיך מאלכסנדר למצוות, בירך האב את ברכת "בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה" כנהוג, ואחר כך אמר לבנו: "אני כבר פטור ממך, אבל אתה עדיין לא פטור ממני."

---

על הסיפור

מנהג ידוע הוא שאביו של ילד שהגיע לגיל מצוות מברך בבית הכנסת "ברוך שפטרני", ומתכוון בכך שמעתה הילד אחראי למעשיו, ואין להעניש את האב על מעשי בנו.
היחס בין הורים לילדים אינו מאוזן, מדובר בשני גורמים שאינם שווים. מחויבותו של ההורה כלפי ילדיו הקטנים היא מוחלטת עד כדי כך שהוא חייב בכל העונשים שמגיעים להם בדין, עד שהם מגיעים לגיל מצוות. לאחר גיל זה, ההורים פטורים מעונש זה.
לדעתו של ר' חנוך הֶנִיך, ההורים אמנם נהנים ממחויבות שהולכת ופוחתת עם השנים, אבל הילדים ממשיכים להיות חייבים בכבוד הוריהם גם כאשר כבר אינם ילדים.
נוסף לכך, המחויבות הפורמלית אכן הולכת ונעלמת, וזאת הכוונה במשפט "ברוך שפטרני", אולם המחויבות האישית והמוסרית אינה פגה.