ר' שלום מבעלז

רבי שלום רוֹקַח מבֶּעלְז [ברודי 1779 – בעלז 1885]
מייסד שושלת חסידות בעלז.
אביו, רבי אליעזר, היה מגדולי חכמי ה"קלוֹיז" בברודי – מוסד ותיק ומכובד שבו למדו תורה ועסקו בקבלה. בילדותו התייתם מאביו, ולאחר שאמו נישאה בשנית הוא עבר לבית דודו, ר' יששכר דב, שכיהן כרב בעיר סוקאל. לימים נשא לאישה את מלכה, בתו של דודו, שהיה ממתנגדי החסידות. על אף התנגדותו של חותנו, התקרב לחסידות בהשפעתו של ר' שלמה מלוצק, מתלמידיו הקרובים של המגיד ממזריטש, שבאותה עת ישב בסוקאל. האגדה החסידית מספרת שבלילה היה מתגנב החוצה בעזרת חבל ששלשלה אשתו מבעד לחלון כדי ללמוד חסידות אצל רבו, ועם עלות השחר היה חוזר בהיחבא לביתו.
בהיותו כבן 17 נסע אל 'החוזה מלובלין' והתקבל אצלו בהתלהבות ובחמימות רבה. הוא היה מקורב גם לרבי ישראל, 'המגיד מקוז'ניץ', לרבי אורי, 'השרף מסטרליסק', ולרבי יהושע השל מאפטא.
בהמלצת 'החוזה' התקבל כרב בעיר בעלז, ולאחר פטירתם של רבותיו, הקים בבעלז חצר חסידית גדולה שהפכה למרכז החסידות בגליציה.
לצד גדולתו בתורה ובהלכה, התפרסם ר' שלום כ'בעל מופתים', ואף עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הרבנים 'המתנגדים', כמו ר' שלמה קלוגר, מגדולי רבני גליציה, רבי יעקב אורנשטיין ואחרים. בהנהגתו יצר את דמות האדמו"ר המשלב גדלות בתורה לצד דמות הצדיק החסידי. ר' שלום נודע גם כמי שהיה מעורב בענייני ציבור, עמד בראש הציבור החרדי בגליציה, ונאבק רבות לשיפור מצבם הכלכלי של חסידיו. כמו כן ניהל מלחמה נגד תנועת ההשכלה וההתבוללות.
במסורת חסידי בעלז נהגו שלא לפרסם את תורתם בכתובים, ודבריהם נרשמו בכתבי יד של תלמידיהם או עברו כתורה שבעל-פה, ורק שנים אחר כך הועלו על הכתב.
בנו הצעיר, רבי יהושע מבעלז, היה לממשיך דרכו, הרחיב את חסידות בעלז, וידע להפוך אותה לגורם מרכזי בתנועת החסידות.

סיפורים בנושא ר' שלום מבעלז:

    כבר נרשמת לניוזלטר שלנו?

    מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלנו ולהתעדכן בסיפורים ופרשנויות חדשים ואקטואליים ישר למייל. נשמע טוב? הצטרפו אלינו